במדבר ה:ל מדרש: אוצר מדרשים, במדבר רבה, ספרא וספרי במדבר

ועשה לה (במדבר ה ל),

אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), אִישׁ, אוֹ אִישׁ, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְסָרִיס שֶׁיְקַנְאוּ. (במדבר ה, ל): וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה', לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כָּל מַה שֶּׁאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדָּבָר אֶחָד מְעַכֵּב. (במדבר ה, לא): וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹא תִשְׁתֶּה הָאִשָּׁה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתֶּה וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. (במדבר ה, לא): וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָֹּׂא אֶת עֲוֹנָהּ, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הוֹאִיל וְהֵבִיאָה אֶת עַצְמָהּ לִידֵי דְבָרִים הַלָּלוּ אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻּרְעָנוּת.

אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר וגו' (במדבר ה, ל), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה, רְשׁוּת. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹא קִנֵּא לָהּ רְשׁוּת, אַף כָּאן מִשֶּׁקִּנֵא לָהּ רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו וגו', חוֹבָה. (במדבר ה, ל): וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּאן אָמְרוּ מְגִלַּת סוֹטָה שֶׁנִּכְתְּבָה בַּלַּיְלָה פְּסוּלָה, נֶאֱמַר כָּאן: אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יז, יא): עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, מַה מִּשְׁפָּט בַּיּוֹם אַף מְגִלַּת סוֹטָה בַּיּוֹם, מִנַּיִן שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת שֶׁהִיא פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.