וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
פסיקתא דרב כהנא
[ז] ויקריבו נשיאי ישראל הם נשיאי המטות (במדבר ז:ב), במצרים. והם העומדים על הפקודים (שם שם), על הדגלים. ויביאו את קרבנם לפני י"י שש עגלות וגו' (שם שם ג), כנגד ששת ימי בראשית. שש כנגד שש ערכי המשנה. שש כנגד שש האימהות. ואלו הן, שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה. א"ר יוחנן שש כנגד מצות שש שהמלך מצוה עליהן. ואלו הן, לא ירבה לו נשים (דברים יז:יז), ולא ירבה לו סוסים (שם שם טז), וכסף וזהב לא ירבה לו (שם שם יז), לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שוחד (שם טז:יט). שש כנגד שש המעלות שהיו לכסא. כיצד, עלה לישב על מעלה ראשונה הכרוז יוצא ואומר לא ירבה לו נשים. עלה לישב על מעלה שנייה הכרוז יוצא ואומר לא ירבה לו סוסים. עלה לישב על מעלה שלישית הכרוז יוצא ואומר וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. עלה לישב על מעלה רביעית הכרוז יוצא ואומ' לא תטה משפט. עלה לישב על מעלה חמשית הכרוז יוצא ואומר לא תכיר פנים. עלה לישב על מעלה ששית הכרוז יוצא ואומר לא תקח שוחד. בא לישב על מעלה שביעית אומ' לו דע לפני מי אתה יושב. וראש עגל לכסא מאחריו (מלכים א' י:יט), א"ר אחא כהדא קתדרא דמשה. וידות מזה ומזה לכסא אל מקום השבת (שם), הא כיצד, שרביט של זהב נתלה לו מאחוריו ויונה בראשו ועטרה של זהב בפי יונה והוא יושב תחתיה בשבת, ונוגעת ואינה נוגעת. שש כנגד ששה רקיעים. ולא שבעה הן, א"ר אבין הן דמלכא שרי טימיקין.
פסיקתא דרב כהנא
[ח] צב (במדבר ז:ג) דומות לקילקילין, צב מצויינת, צב מטוכסות. תני בשם רבי נחמיא כמין קמרסטא היו. ושני עשר בקר עגלה על שני הנשיאים (שם), מלמד ששני נשיאים הביאו עגלה אחת וכל שבט ושבט הביא פר. ויקריבו אותם לפני המשכן (שם), מלמד שעשאום דמים ומכרום לציבור. ויאמר י"י אל משה לאמר (שם). מה הוא לאמר, תני ר' הושעיא א' לו הקב"ה למשה צא ואמור להם לישר' דברי שבח דברי נחמות. והיה משה מתיירא ואו' תאמר שמא נסתלקה ממני רוח הקודש ושרת על הנשיאים, א' לו הק' משה אילו להם הייתי או' שיביאו קרבנם, לך הייתי או' שתאמר להם, אלא קח מאתם (שם שם ה), מאיתם היה הדבר. ומי נתן להם העיצה, שבטו של יששכר נתן להם את העיצה, הדה היא דכת' ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים (דברי הימים א' יב:לג). מה הוא לעיתים, ר' תנחומה א' לקירסין, ור' יוסי בר קצרי א' לעיבורים. ראשיהם מאתים (שם), אלו מאתים ראשי סנהדריות שהיה יששכר מעמיד. וכל אחיהם על פיהם (שם), מלמד שהיו מסכימין הלכה מפיהם. אמרו להם אהל מועד שאתם עושין פורח הוא באויר, אלא עשו לו עגלות ותהו טוענין אותו בהן. והיה משה מתיירא ואו' תאמר שמא אחת מן העגלות נשברת או אחת מן הפרות מתה ונמצא קרבנם של נשיאים פסול, א' לו הקב"ה למשה, והיו לעבד את עבדת אהל מועד (במדבר ז:ה), ניתן להם הוויה שיהו קיימות לעולם. עד היכן היו קיימות, ר' יודן בשם ר' שמואל בר נחמן ר' חוניי' בשם בר קפרה עד בגלגל שורים זבחו (הושע יב:יב). ואיכן היקריבום, ר' אבא בר כהנא אמ' בנוב הקריבום. ר' אבהו א' בגבעון הקריבו'. ר' חמא בר' חנינא א' בבית העולמים הקריבום. א"ר לוי טעמ' דר' חמא בר חנינא, ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לי"י בקר עשרים ושנים אלף וג' (מלכים א' ח:סג). תני בשם ר' מאיר עד עכשיו הן קיימות ולא הזהימו ולא הזקינו ולא הטריפו. והרי הדברים קל וחומ' ומה העגלות שנידבקו במלאכת אהל מועד ניתן להן הוייה שיהו קיימות לעולם, ישר' דבוקים בהקב"ה על אחת כמה וכמה. ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד:ד). חסילא.