במדבר ז:יח מדרש: שיר השירים רבה, במדבר רבה, מדרש תנחומא ומדרש שכל טוב

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְלֹא נִמְצָא בָּהּ פְּסֹלֶת. מַהוּ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָהֶם לֹא זָבִים וְלֹא מְצֹרָעִין וְלֹא חִגְּרִין וְלֹא סוּמִין לֹא אִלְּמִין וְלֹא חֵרְשִׁין, לֹא שׁוֹטִין וְלֹא שַׁמָּמִין, לֹא טִפְּשִׁין וְלֹא חֲלוּקֵי לֵב, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ לֹא הָיוּ יָמִים קַלִּים וְהָיוּ בָם זָבִים וּמְצֹרָעִים חִגְּרִין וְסוּמִין, אִלְּמִים חֵרְשִׁים שׁוֹטִים וְטִפְּשִׁין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר (במדבר ה, ב): וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ כְּתִיב (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וגו', בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל קָרְבָּנוֹ, וְלָמָּה עָשָׂה יְהוּדָה טְפֵלָה, שֶׁלֹא יִתְגָּאֶה יְהוּדָה וְיֹאמַר הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי הוּא גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, אֶלָּא הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם אַחֲרוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (במדבר ז, פד): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח, וַהֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן הִקְרִיב מִזְרָק אֶחָד כַּף אַחַת, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אֶלָּא שֶׁלֹא יֹאמַר יְהוּדָה הוֹאִיל וַאֲנִי הִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה אֲנִי גָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם, לְפִיכָךְ הֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ כֻּלָּם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּתִיב (בראשית מט, כח): כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, מֵאַחַר שֶׁבֵּרְכָן חָזַר וּבֵרְכָן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁיָּשַׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמְשָׁלָן בְּחַיּוֹת, מָשַׁל לִיהוּדָה בְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. דָּן לְנָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ. נַפְתָּלִי לְאַיָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כא): נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. בִּנְיָמִין לִזְאֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כז): בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, וְחָזַר וּקְרָאָן כֻּלָּן זְאֵבִים, כֻּלָּן נְחָשִׁים, כֻּלָּן שְׂרָפִים, כֻּלָּן עַקְרַבִּים, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁהֲרֵי דָּן שֶׁקְּרָאוֹ נָחָשׁ חָזַר וּקְרָאוֹ אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה. אָמַר רַבִּי אִידֵי מָצִינוּ בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁל נְשִׂיאִים מַה שֶּׁהִקְרִיב זֶה הִקְרִיב זֶה, זֶה הִקְרִיב עוֹלָה, וְזֶה הִקְרִיב עוֹלָה. זֶה מִנְחָה, וְזֶה מִנְחָה. זֶה חַטָּאת, וְזֶה חַטָּאת. זֶה שְׁלָמִים, וְזֶה שְׁלָמִים, לָמָּה שֶׁכֻּלָּם שְׁלֵמִים וְשָׁוִין כְּאֶחָד. וּמָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָן בַּסֵּפֶר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן אֲבִיהֶם, וְחַד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסָן אֵצֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן, וְלֵית אֲנַן יָדְעִין מַאן דַּאֲמַר דָּא וּמַאן דַּאֲמַר דָּא, אֶלָּא מִן דַּאֲמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵּׁם רַבִּי הוּנָא (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין הֱוֵי רַבִּי הוּנָא הוּא דְאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְטְרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֻּלָּךְ יָפָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם, וּרְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי שָׁמְרוּ יִחוּסֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּמִצְרַיִם, וְשֵׁבֶט רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין לְפִי שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁבָטִים הַלָּלוּ נָהֲגוּ שְׂרָרָה בְּמִצְרַיִם. כֵּיצַד, מֵת רְאוּבֵן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְשִׁמְעוֹן. מֵת שִׁמְעוֹן נִתְּנָה שְׂרָרָה לְלֵוִי. מֵת לֵוִי, בָּא לִתֵּן שְׂרָרָה לִיהוּדָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה הַנִּיחוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְאֵימָתַי הִגִּיע זְמַנָּהּ אַחֲרֵי מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים א, א ב): וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה, שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, יְהוּדָה, עָתְנִיאֵל, יַעְבֵּץ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא זֶה בֹּעַז. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה עָתְנִיאֵל. כְּתִיב (יחזקאל כב, יח): בֶּן אָדָם הָיוּ לִי בֵית יִשְׂרָאֵל לְסִיג כֻּלָּם וגו', אָמַר זְכַרְיָה אֲנָא חֲמִיתֵהּ אָלוֹכוּרְסִין. (זכריה ד, ב ג): רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וגו' וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ וגו', תְּרֵין אָמוֹרָאֵי חַד אָמַר גּוֹלָה, וְחַד אָמַר גּוֹאֲלָהּ, מַאן דְּאָמַר גּוֹלָה, שֶׁגָּלוּ בְּבָבֶל וְגָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וּלְמַאן דְּאָמַר גּוֹאֲלָהּ הוּא פָּרוֹקָהּ, דִּכְתִיב (ישעיה מז, ד): גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל וגו' (במדבר ז, יח), לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ הִקְרִיב, לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר דַּיִּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת, נָזַף בּוֹ משֶׁה וְאָמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לִי הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, הִקְרִיבוֹ משֶׁה בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. דָּבָר אַחֵר, הִקְרִיב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּחִלָּה, לָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁזָּכָה בַּעֲצַת נְשִׂיאִים הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִי שֶׁזָּכָה בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יב, לג): וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, וְנֶאֱמַר (שופטים ה, טו): וְשָׂרַי בְּיִשָֹּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וגו'. וְכֵן הַכָּתוּב מְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד): לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג, לא): וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ וגו', (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, וְאוֹמֵר (דברים לג, יח): וְיִשָֹּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. (במדבר ז, יט): הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ וגו', אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לָמָּה הוֹסִיף הִקְרִב, וְחָסֵר יו"ד, אֶלָּא כְּנֶגֶד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁעָשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף הִקְרִב חָסֵר יו"ד, וְהֶעֱמִיד הַתֵּבָה עַל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיְתָה פָּרָה צְרִיכָה: אֲדֻמָּה, תְּמִימָה, בְּלֹא מוּם, בְּלֹא נְשִׂיאוּת עֹל, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יט, ב): וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה וגו'. (במדבר ז, יט): קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, בָּא נְשִׂיא יִשָֹּׂשׂכָר וְהִקְרִיב עַל שֵׁם הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהֵם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָֹּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים וגו', מַהוּ לַעִתִּים, רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לַקָּרָסִין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לָעִבּוּרִים. (דברי הימים א יב, לג): לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, בְּאֵיזֶה יוֹם יַעֲשׂוּ מוֹעֲדִים. (דברי הימים א יב, לג): רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם, אֵלּוּ מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְּרָאוֹת שֶׁהָיוּ שֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר מַעֲמִיד, (דברי הימים א יב, לג): וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם, שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִיהֶם, וְאוֹמֵר (בראשית מט, טו): וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שֶׁהָיוּ סוֹבְלִים עֹל תּוֹרָה. (בראשית מט, טו): וַיְהִי לְמַס עֹבֵד, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה טוֹעֶה בַּהֲלָכָה הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ לְשֵׁבֶט יִשָֹּׂשכָר וְהֵם מְבָאֲרִים אוֹתָהּ לָהֶם. קַעֲרַת כֶּסֶף, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁהִיא קְרוּאָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה): לְכוּ לַחְמוּ בְלַחְמִי, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים (שמות כה, כט): וְעָשִׂיתָ קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו, וּתְנֵינַן קְעָרֹתָיו אֵלּוּ דְפוּסִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים לֶחֶם הַפָּנִים בִּדְפוּסִים. (במדבר ז, יט): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, צֵא וַחֲשֹׁב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּשְׁמוֹנִים מִן מִשְׁנָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּמ"ם מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וכו' וּמְסַיֶּמֶת בְּמ"ם (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, מ"ם אַרְבָּעִים וּמ"ם אַרְבָּעִים, הֲרֵי שְׁמוֹנִים, הֲרֵי מֵאָה וְאַרְבָּעָה שֶׁעוֹלִים מִנְיָנָם שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאשֵׁי שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה חֶשְׁבּוֹן רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת הֵן עוֹלִים שְׁמוֹנִים, צֵא וַחֲשֹׁב מ' מִן מֵאֵימָתַי שֶׁל סֵדֶר זְרָעִים, י' מִן יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁל סֵדֶר מוֹעֵד, ח' מִן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים מִן סֵדֶר נָשִׁים, א' מִן אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין מִן סֵדֶר יְשׁוּעוֹת, כ' מִן כָּל הַזְּבָחִים מִן סֵדֶר קָדָשִׁים, א' מִן אֲבוֹת הַטֻּמְאָה מִן סֵדֶר טַהֲרוֹת, הֲרֵי שְׁמוֹנִים. מִכָּאן שֶׁעוֹלִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְמִנְיַן מֵאָה וְאַרְבָּעָה, וְנִתְּנָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מֵאָדָם וְעַד משֶׁה שֶׁנִּתְּנָהּ תּוֹרָה עַל יָדוֹ, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁלשִׁים, לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַקְּעָרָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים.

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כד, ה). אִם אֹהָלֶיךָ, לָמָּה מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ. וְאִם מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, לָמָּה אֹהָלֶיךָ. אֶלָּא, מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, אֵלּוּ אֹהָלִים. וּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, אַל תְּהֵא קוֹרֵא מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ אֶלָּא מַשְׁכְּנוֹתֶיךָ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁכָּן. שֶׁאִם יֶחְטְאוּ, יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, מַה כְּתִיב שָׁם, שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּתְעַבַּר וַיִּמְאַס בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁילֹה, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם (תהלים עח, נט-ס), זֶה מִשְׁכָּן, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה אֶלָּא שֶׁאִם חָטְאוּ יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם. וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אוֹתוֹ. כְּשֶׁמְּשָׁחוֹ, חָזַר וּמָשַׁח כָּל כְּלִי וּכְלִי. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ, הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינוֹתֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר בּוֹ כְּלוּם, אָמְרוּ, מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיְּהוּ נוֹשְׂאִין עֲלֵיהֶן אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן אֶת הָעֵצָה הַזּוֹ. שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר שֶׁהָיוּ חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים (דה״‎א יב, לג). לְפִיכָךְ זָכוּ לְהַקְרִיב בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשׂכָר. לָמָּה נֶאֱמַר בְּכָל הַנְּשִׂיאִים קָרְבָּנוֹ, וְכָאן נֶאֱמַר הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ. שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר הִקְרִיב, שֶׁבִּקְּשׁוּ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְהַקְרִיב תְּחִלָּה לְפִי שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְהִכְרִיעוּ אוֹתָן מִן הַשָּׁמַיִם, וְנִצְטַוָּה שֵׁבֶט יִשָּׂשׂכָר לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַמִּזְבֵּחַ וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן כְּתִיב הִקְרִב חָסֵר, שֶׁהָיָה רָחוֹק וְנִתְקָרֵב לָבֹא. כָּל כָּךְ לָמָּה. עַל שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם (דה״‎א יב, לב), אֵלּוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם (שם), לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכֻּלָּם מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם.