במדבר ז:פו מדרש: במדבר רבה וספרי במדבר

כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃

במדבר רבה

וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת. תָּנֵי מַגִּיד שֶׁלֹא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹ (במדבר ז, יג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, קְעָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת, מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, שֶׁהָיוּ שָׁוִים בַּמִּדָּה. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק, קְעָרָה גִּלְדָהּ עָבֶה, מִזְרָק גִּלְדוֹ דַּק. (במדבר ז, יג): סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, זוֹ מִן הַנְּדָבָה. (במדבר ז, יד): כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב וגו', אָמַר רַבִּי חָנִין שֶׁעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶׁבַּכַּף, אֶחָת, שֶׁכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לִטָּמֵא, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצַת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, פָּסַל אֶת כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה זָהָב, הִיא שֶׁל זָהָב, מִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף. מְלֵאָה קְטֹרֶת, זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה. (במדבר ז, טו): פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): אַיִל אֶחָד, שֶׁלֹא הָיָה בְּעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. (במדבר ז, טו): בֶּן שְׁנָתוֹ, שָׁנָה שֶׁל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. (במדבר ז, טו): לְעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. אוֹ (במדבר ז, טו): כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְעוֹלָה. (במדבר ז, טז): שְׂעִיר עִזִים אֶחָד לְחַטָּאת, לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. (במדבר ז, יז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, אוֹ (במדבר ז, יז): בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וְכֻלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כְּשֵׁרוֹת לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. (במדבר ז, יז): זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. זֶה קָרְבַּן, זֶה הֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹא חָטָא. זֶה קָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וכו' (במדבר ז, פו), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (במדבר ז, פו): כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה, הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כַּפּוֹת, וְהֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, קַעֲרוֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, מִזְרְקֵי כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר, כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, בָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, שְׂעִירִים שְׁנֵים עָשָׂר, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַחַמָּה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לַלְּבָנָה, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וּשְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים וּשְׁנֵים עָשָׂר מַנְהִיגִים בַּנֶּפֶשׁ וּשְׁנֵים עָשָׂר לֶחֶם הַפָּנִים עַל הַשֻּׁלְחָן. (במדבר ז, פה): כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת, מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד שֶׁהָיָה משֶׁה בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. (במדבר ז, פו): כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, שֶׁהֵם שְׁקוּלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים, כְּנֶגֶד יְמֵי משֶׁה הֶחָסִיד. וְכֵן [וכל] קָרְבַּן נְפָשׁוֹת כְּנֶגֶד אֵלּוּ, פָּרִים כְּנֶגֶד מְלָכִים, אֵילִים כְּנֶגֶד נְשִׂיאִים, שְׂעִיר עִזִּים כְּנֶגֶד רוֹזְנִים וּסְגָנִים וּפַחוֹת, וּכְבָשִׂים כְּנֶגֶד פְּקִידִים (שמואל ב ח, יח): וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי. פָּרִים שֶׁל זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת, כַּפָּרָה עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁמֵּתוּ בְּבַעַל פְּעוֹר. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּכְנֶגֶד סוֹד שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שִׁשִּׁים. וּכְנֶגֶד (שיר השירים ו, ח): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּכְנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי שֶׁנִּבְנָה שִׁשִּׁים עַל שִׁשִּׁים (עזרא ו, ג): רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין, [וכנגד] אֱלִישָׁע שִׁמֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד (דברים ג, ד): שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב. (בראשית כה, כו): וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וּכְנֶגֶד אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ. קָרְבַּן כָּל נָשִׂיא וְנָשִׂיא הָיָה מִן הַשְּׁלָמִים מִן שְׁלשֶׁת הַמִּינִים, חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּנֶגֶד פָּסוּק (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה', שֶׁהוּא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת. כָּל מִין וּמִין הָיָה שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת חָמֵשׁ, שֶׁיִּתֵּר כָּל פָּסוּק וּפָסוּק עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כֵּיצַד, פָּסוּק יְבָרֶכְךָ הוּא שֶׁל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו הַפָּסוּק (במדבר ו, כה): חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים אוֹתִיּוֹת, יִתֵּר עָלָיו (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' עַל פָּסוּק יָאֵר, חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא מִן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. וּלְפִי שֶׁחוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שָׁלוֹם, (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לְכָךְ הִקְרִיבוּ שְׁלָמִים כְּנֶגְדָם. אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים שִׁשִּׁים, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק. (במדבר ו, פח): זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, אִי (במדבר ו, פד): בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, יָכוֹל קֹדֶם שֶׁנִּמְשַׁח, תַּלְמוּד לוֹמַר: אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, וְאַחַר שֶׁנִּמְשַׁח הִתְחִילוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב.
שאל רבBookmarkShareCopy