במדבר ז:פז מדרש: במדבר רבה וספרי במדבר

כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים (במדבר ז, פז), לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כָּשֵׁר לְעוֹלָה אוֹ לָאו, לְפִי שֶׁלֹא נֶאֱמַר לְעֹלָה אֶלָּא בַּכֶּבֶשׂ, וּמִנַּיִן שֶׁכָּשְׁרוּ כֻּלָּן לְעוֹלָה, לְכָךְ אָמַר: כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה, וּמַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. (במדבר ז, פז): אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים שְׁנֵים עָשָׂר, הִטִּיל הַכָּתוּב לָאֵילִים בֵּין פָּרִים לִכְבָשִׂים, לוֹמַר מַה פָּרִים וּכְבָשִׂים שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בָּהֶן לְעֹלָה כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, אַף אֵילִים כָּשְׁרוּ כֻּלָּם לְעֹלָה, וּמַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁנֵים עָשָׂר אֵילִים וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּבָשִׂים, וְהֵם הֵם שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל.

פר אחד בן בקר. שלא היה בעדרו כמוהו: איל אחד. שלא היה בעדרו כמוהו: כבש אחד בן שנתו לעולה. מגיד שכולם כשרים לעולה. או כבש שנתפרש בו כשר לעולה, ושאר כולם לא הוכשרו? תלמוד לומר "פר אחד ואיל אחד", מגיד שכולם כשרים לעולה:

כל הבקר לעולה שנים עשר פרים. למה נאמר לפי שהוא אומר פר אחד בן בקר מלמד שכולם כשרו לעולה. או כבש נתפרש בו כשר לעולה וכולם לא כשרו לעולה ת"ל פר אחד מגיד שכולם כשרו למעלה מעלים על כל אחד ואחד שהקריב שני עשר פרים אילים שנים עשר. הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול: