במדבר ח:יז מדרש: תנחומא בובר, במדבר רבה, פסיקתא דרב כהנא ומדרש תנחומא

ד"א דבר אל בני ישראל. ויקחו תרומה אין כתיב כאן, אלא ויקחו לי תרומה, כל דבר שנאמר בו לי, בעוה"ז ובעוה"ב, והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי [הארץ] (ויקרא כה כג), בעוה"ז ובעוה"ב, [כי לי כל בכור בבני ישראל (במדבר ח יז), בעו"ז ובעוה"ב, והיו לי הלוים (שם שם יד), בעוה"ז ובעוה"ב], ואף התרומה בעולם הזה ובעוה"ב.

וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי (במדבר ג, מא), שֶׁיִּהְיוּ לְקוּחִים לִשְׁמִי (במדבר ג, מא): אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב עַל שֶׁהֵם לְקוּחִים לִשְׁמִי. (במדבר ג, מא): תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהַבְּכוֹרוֹת שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יז): כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שִׁנִּיתִי סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּאֵיזֶה צַד כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה שֶׁיְהֵא חֲמוֹר נִפְדֶה בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כ): וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶה בְשֶׂה, אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא פָּדִיתִי שֶׂה בַּחֲמוֹר, הַמִּצְרִיִים שֶׁנִּקְרְאוּ חֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, וְהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵיהֶם, וְהִקְדַּשְׁתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו' (במדבר ג, מא): וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְּוִיִם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהָרַג הַמָּקוֹם בְּכוֹרֵי בֶּהֱמַת מִצְרַיִם וְהִצִּיל בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ הִקְדִּישׁ לִשְׁמוֹ בְּכוֹרֵי בַּהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר וגו'.

[ה] תני ר' שמעון בן יוחאי משה לא היה יודע לא עתותיו ולא רגעיו ולא זמניו של לילה לפי' אמ' כחצות הלילה (שמות יא:ד), אבל הב"ה הוא יודע עתותיו ורגעיו וזמניו של לילה לפי' הוא נכנס בו כחוט שערה. ומי חלקו, ר' בנימין בר יפת בשם ר' יוחנן הלילה נחלק מאליו. רבותינו אמרו יוצרו חלקו. הכא את אומ' ויהי בחצי הלילה (שם יב:כט), ולהלן את אומ' ויחלק עליהם לילה (בראשית יד:טו), אמ' ר' תנחומא אביכם יצא עמי בחצות ואני יוצא עם בניו בחצות. ורבנן אמרי, אמ' הב"ה אביכם יצא עמי מאמש עד חצות ואני יוצא עם בניו מחצות עד הבקר. אמ' ר' יוחנן אין שרן של מצרים נופל אלא ביום. ומה טעמ', ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מוטות מצרים ונשבת בה גאון עוזה וגו' (יחזקאל ל:יח). ואומ' ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת וגו' (ישעיה יט:יח). ואלו הן חמש ערים, ר' חלקיה בשם ר' סימון אומ', נוא ונוף ותחפנחס ועיר ההרס ועיר שמש. נוא אליסכנדריא, ונוף מנפוס, תחפנחס חופנייס, ועיר ההרס סרקאני, ועיר שמש אילופילוס. אמ' ר' יוחנן בן זכאי מצינו שהיום והלילה קרויין יום, דכתי' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א:ה). ר' יהושע בר' נחמיה שמע לה מן הדא, גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום תאיר כחשיכה כאורה (תהלים קלט:יב), חשיכה שהיא אורה לפני, ולילה לתשמישן של בריות. הוי בו ביום מתו בכוריהם של מצרים. הא כיצד, לקו מכת מיתה מבערב והיו מפרפרין כל הלילה ומתים ביום. ומה טע', כלנו מתנו אין כתו' כאן אלא כלנו מתים (שמות יב:לג), מייתי' ואזלין. הה"ד ביום הכותי כל בכור (במדבר ג:יג), ולהלן את אומ' ביום הקדשתי לי כל בכור (עיין שם ח:יז), אמור מעתה ביום שמתו בכוריהם של מצרים בו ביום הקדשתי לי כל בכור.