במדבר ח:יח מדרש: ויקרא רבה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ פְּרָקְסִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ וְאָמַר לוֹ קַפְּלוֹ וְנַעֲרוֹ וְתֵן דַּעְתְּךָ עָלָיו, אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל פְּרָקְסִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל זֶה, אָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מַדְבִּיקוֹ לְגוּפִי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות יד, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, (שמות לג, ה): אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ שֶׁהֵן דְּבוּקִין לִי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיה יג, יא): כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פּוֹרְפִּירִין וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת עַבְדּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן דַּעְתְךָ עָלָיו וְקַפְּלוֹ וְנַעֲרוֹ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל פּוֹרְפִּירִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֵּנִי אֶלָּא עַל זֶה, אָמַר לוֹ שֶׁאוֹתוֹ לָבַשְׁתִּי בְּיוֹם מַלְכוּתִי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הֵן שֶׁהִמְלִיכוּנִי תְּחִלָּה עַל הַיָּם וְאָמְרוּ לִי (שמות טו, יח): ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְזָקֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ מַעֲפוֹרֶת וְהָיָה מְצַוֶּה אֶת תַּלְמִידוֹ וְאוֹמֵר לוֹ קַפְּלָהּ וְנַעֲרָהּ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל מַעַפְרָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל זוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאוֹתָהּ לָבַשְׁתִּי כְּשֶׁנִּתְמַנֵּיתִי זָקֵן. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת אַוְותִינְטִיאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמֶךָ אִי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתִי אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתִי בְּסִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יוּדָן בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּזְכִּירָן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְּוִים נְתוּנִים וגו'.