במדבר טו:טז מדרש: מדרש תנחומא, אוצר מדרשים, במדבר רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

אַתָּה מוֹצֵא כָּל הַמְדַקְדֵּק עַל הַמִּצְוֹת, שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁדִּקְדֵּק עַל הַמִּצְוֹת, לְפִיכָךְ נִקְרָא אֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא, ח). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין שָׁמְרוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כו, ה). וְכִי תּוֹרוֹת הַרְבֵּה, וַהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר, תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם (שמות יב, מט). וּכְתִיב: תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד (במדבר טו, טז), אֶלָּא וְתוֹרֹתָי, אֵלּוּ דִּקְדּוּקֵי מִצְוֹת שֶׁדִּקְדֵּק אַבְרָהָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹתַי וְאַתָּה יוֹשֵׁב עִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, צֵא מִבֵּינֵיהֶן, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'.

כ״ד) מנין שאל"ף ראש לכל האותיות והוא אחד, והקב״ה אחד והתורה אחת, מנין שהאל"ף אחד שנאמר איכה ירדוף אחד אל״ף (דברים ל״ב ל׳), והקב״ה אחד שנאמר ה׳ אחד, והתורה אחת שנאמר תורה אחת ומשפט אחד (במדבר ט״ו ט״ז), ולפיכך נקרא אלף ראש לכל האותיות שנאמר אנכי ה׳ אלהיך (שמות כ׳ ב׳).

וְלָמָּה נִתְּנָה הַתּוֹרָה בַּמִּדְבָּר. לוֹמַר, מָה הַמִּדְבָּר מֻפְקָר לְכָל בְּנֵי אָדָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מֻפְקָרִין לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִלְמֹד. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר, אֲנִי בֶּן תּוֹרָה וְתוֹרָה נְתוּנָה לִי וְלַאֲבוֹתַי וְאַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ לֹא הֱיִיתֶם בְּנֵי תוֹרָה אֶלָּא אֲבוֹתֶיךָ גֵּרִים הָיוּ, לְכָךְ כְּתִיב: מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (דברים לג, ד), לְכָל מִי שֶׁמִּתְקַהֵל בְּיַעֲקֹב. אֲפִלּוּ הַגֵּרִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁקוּלִים הֵם כְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יח, ה), כֹּהֵן וְלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אָדָם. לְפִיכָךְ תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה וְגוֹ' (במדבר טו, טו). רְאֵה מַה כְּתִיב בִּבְנֵי יִתְרוֹ, וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים ישְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים (דה״‎א ב, נה). תִּרְעָתִים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. שִׁמְעָתִים, שֶׁהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים הֲלָכָה מִפִּיהֶם. שׂוּכָתִים, שֶׁנִּסְתּוֹכְכוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וּמִי הֵם, הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב (דה״‎א ב, נה), מִבְּנֵי קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה. וּשְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן בְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא הָיוּ וְלִמְּדוּ תוֹרָה בָּרַבִּים כְּאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. כָּל כָּךְ לָמָּה. שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ כְּתִיב: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם (דברים ה, יט).