במדבר טו:לב מדרש: ספרא, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ובראשית רבה

[ד] "ויביאו אותו אל משה" – ולא הביאו המקושש עמו. "ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן" – גנאי הוא לו וגנאי לאמו וגנאי למשפחתו וגנאי לשבטו שיצא ממנו. וכנגדו אתה אומר (שמות לח, כג) "ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחושב" – שבח הוא לו ושבח לאביו ושבח למשפחתו ושבח לשבטו שיצא ממנו.

(דף צו ע״ב) תנו רבנן מקושש זה צלפחד וכן הוא אומר (במדבר טו) ויהיו בני ישראל במדבר וגו׳ ולהלן הוא אומר (שם כז ג) אבינו מת במדבר מה להלן צלפחד אף כאן צלפחד דברי רבי עקיבא. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם בדבריך התורה כסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. (דף צז) ואלא הא גמר גזירה שוה. ג״ש לא גמיר. אלא מהיכא הוה. (שם יד) מויעפילו הוה. כיוצא בדבר אתה אומר (שם יב ט) ויחר אף ה׳ בם וילך מלמד שאף אהרן נצטרע דברי רבי עקיבא. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. ואלא הא כתיב בם. ההוא בנזיפה בעלמא. תניא כמאן דאמר אף אהרן נצטרע דכתיב ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת תנא שפנה מצרעתו:

שבת פרק יא הזורק - סז תָּנוּ רַבָּנָן: מְקוֹשֵׁשׁ, זֶה צְלָפְחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (במדבר טו) "וַיִּהְיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר" וְגוֹ', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: (שם כז) "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר". מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד, אַף כָּאן צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: עֲקִיבָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין; אִם כִּדְבָרֶיךָ, הַתּוֹרָה כִּסַּתּוּ, וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ! וְאִם לָאו, אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק. וְאֶלָּא, הָא גָּמַר גְּזֵרָה שָׁוָה? גְּזֵרָה שָׁוָה לָא גָּמִיר. אֶלָּא מֵהֵיכָא הֲוָה? (ממדבר ד"ויעפילו"). (שם יד) [מִ"וַיַּעְפִּלוּ"] הֲוָה. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (שם יב) "וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ", מְלַמֵּד, שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה [בֶּן בְּתֵירָא]: עֲקִיבָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין; אִם כִּדְבָרֶיךָ, הַתּוֹרָה כִּסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ! וְאִם לָאו, אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק. וְאֶלָּא הָא כְּתִיב: 'בָּם'? הַהוּא בִּנְזִיפָה בְּעָלְמָא. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: אַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּכְתִיב: (במדבר טו) "וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרַעַת". תָּנָא: שֶׁפָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, דִּכְתִיב: (שמות ד) "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי" וְגוֹ', וְגַלְיָא קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּמְהֵימְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר: אֵלּוּ הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, [וְאַתָּה, אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין]. הֵם מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: (שם) "וַיַּאֲמֵן הָעָם". בְּנֵי מַאֲמִינִים: (בראשית טו) "וְהֶאֱמִין בַּה''". אַתָּה, אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כ) "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ'. מִמַּאי דְּלָקָה? דִּכְתִיב: (שמות ד) "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" וְגוֹ'. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבוֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, דְּאִלּוּ בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת כְּתִיב: (שמות ד) "וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וְאִלּוּ בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב: (שם) "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ, וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ", מֵחֵיקוֹ הוּא, דְּשָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. (שם ז) "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נֵס בְּתוֹךְ נֵס.