במדבר טז:ד מדרש: עין יעקב, מדרש אגדה, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

יב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי. (וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אֵשֶׁת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. המאמרים האלו הובאו בגמרא להקשות על מאמר שמואל: מותר לארס אשה בחול המועד, שמא יקדמנו אחר, ותרצו הקושיא ואמרו:) אֶלָּא אֵימָא: שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, כִּי הָא דְּרָבָא, שַׁמְעֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא בָּעִי רַחֲמֵי, (רחמנא) [וְאָמַר]: תִּזְדַּמֵּן לִי פְּלָנִיתָא. אָמַר לֵיהּ: לָא תִּיבָּעִי רַחֲמֵי הָכִי, אִי חַזְיָא לָךְ, לָא אַזְלָא מִמְּךָ, וְאִי לָא, כָּפַרְתְּ (בה) [בַּה']. בָּתַר הָכִי שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: (רחמנא) אוֹ אִיהוּ לֵימוּת מִקַּמָּהּ, אוֹ אִיהִי תְּמוּת מִקַּמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא אַמְרִי לָךְ: לָא תִּיבָּעִי (רחמי) עֲלַהּ דְּמִלְּתָא הָכִי. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי: מִן הַתּוֹרָה מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: (בראשית כ״ד:נ׳) "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ: מֵה' יָצָא הַדָּבָר". מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: (שופטים י״ד:ד׳) "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא". מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: (משלי י״ט:י״ד) "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת". וְאָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, [אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיצְטְרוּבָּלִי]: אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ, עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, רָאָה אֲחֵרִים שֶׁעֲשָׂאוּהוּ וְשָׂמַח. מֵתִיב רַב יַעֲקֹב: (מנהר פקוד) (מלכים ב י״ז:ט׳) "וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם"? הָתָם לְהַכְעִיס הוּא דְּעָבוּד. (תָּא שְׁמַע: (במדבר ט״ז:ד׳) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו", מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, וּמְנָא לָן? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ו:ט״ז) "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. וּבְסֵפֶר אַחֵר אֵין כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה", אֶלָּא) תָּא שְׁמַע: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר: מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה. הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. תָּא שְׁמַע: דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר, וְאֵין בּוֹ. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִידִי חַשְׁדוּן (בי) וְלָא הֲוָה בִּי. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּקָלָא דְּפָסִיק, הָא, בְּקָלָא דְּלָא פָּסִיק.

וישמע משה [ויפול על פניו]. כיון ששמע משה המחלוקת נבהל ונפל על פניו:

בֶּן יִצְהַר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי. וְלָמָּה לֹא כְתִיב בֶּן יַעֲקֹב אוֹ בֶּן יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּסוֹדָם אֶל תָּבֹא נַפְשִׁי וְגוֹ' (בראשית מט, ו). בְּסוֹדָם אֶל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים. בִּקְהָלָם אֶל תֵּחַד כְּבוֹדִי (שם), זֶה קֹרַח. אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא בַּמְּרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח יִזָּכֵר שְׁמִי עַל אוֹתָן רְשָׁעִים שֶׁעֲתִידִים לְהַכְעִיס. וְאֵימָתַי יִכָּתֵב שְׁמִי עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁהֵם מִתְיַחֲסִין וְעוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בֶּן תַּחַת בֶּן אֲסִיר בֶּן אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֵּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל (דה״‎א ו, כב-כג). וְדָתָן וַאֲבִירָם. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, אוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ, שֶׁהָרֵי דָּתָן וַאֲבִירָם נֶאֶבְדוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח, שֶׁהָיָה שָׁרוּי בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב: מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה (במדבר ג, כט). דִּגְלוֹ שֶׁל רְאוּבֵן סָמוּךְ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה (שם ב, י), וְנִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּהֶם. אֲבָל דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְדִגְלוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלֻן, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִם בַּמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחוֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה (שם פסוק ג), וּכְתִיב: וְעָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשׂכָר (שם פסוק ה), וְהָיוּ שְׁכֵנִים לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, דִּכְתִיב: וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו (שם ג, לח). לְפִי שֶׁהָיוּ אֵלּוּ סְמוּכִין לַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ זָכוּ לִהְיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב: יְהוּדָה מְחוֹקְקִי (תהלים ס, ט). וּכְתִיב: וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לְעִתִּים (דה״‎א יב, לג). וּכְתִיב: וּמִזְּבוּלֻן מוֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סוֹפֵר (שופטים ה, יד). וְדָתָן וַאֲבִירָם שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לְקֹרַח בַּעַל הַמַּחֲלֹקֶת, לָקוּ עִמּוֹ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וַיִּקָּהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח. אָמַר לָהֶם: רַב לָכֶם כִּי כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם שָׁמְעוּ בְּסִינַי, אֲנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ. אִלְמָלֵא אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם לְבַדְּכֶם וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים. עַכְשָׁו כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ. מִיָּד נִזְדַּעְזֵעַ מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיָה בְּיָדָן סִרָחוֹן רְבִיעִי. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו, וּפִיֵּס עָלָיו אוֹהֲבוֹ פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹש. כְּשֶׁסָּרַח פַּעַם רְבִיעִית, נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר, כַּמָּה פְּעָמִים אֲנִי מַטְרִיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. אַף כָּאן עָשָׂה מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל. חָטְאוּ בָּעֵגֶל, וַיְחַל מֹשֶׁה (שמות לב, יא). בַּמִּתְאוֹנְנִים, וְיִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה (במדבר יא, ב). בַּמְּרַגְּלִים, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם (שם יד, יג). בְּמַחֲלֻקְתוֹ שֶׁל קֹרַח, נִתְרַשְּׁלוּ יָדָיו. אָמַר, כַּמָּה אוּכַל לְהַטְרִיחַ אֶת הַמָּקוֹם. לְפִיכָךְ, וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו.