במדבר יא:ה מדרש: דברים רבה, מדרש אגדה, ספרי זוטא ועין יעקב

דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם (דברים א, י), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ה, ח): אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ. אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁיִּגְאַל אֶת בָּנָיו בְּב' אוֹתִיּוֹת, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי. כְּשֶׁבָּא לְגָאֳלָם, גְּאָלָם בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. אָמַר רַבִּי יוּדָן מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי (דברים ד, לד): עַד סוֹף הַפָּסוּק ע''ב אוֹתִיּוֹת. רַבִּי אָבִין אָמַר בִּשְׁמוֹ גְּאָלָם, וּשְׁמוֹ ע''ב אוֹתִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה מִפְּנֵי מָה לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיִּתֵּן לְבָנָיו אֶת הַמָּן, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כָּךְ הִיא דַּרְכָּן שֶׁל צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה. דָּבָר אַחֵר, מִפְּנֵי מָה לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ לָהֶן, שֶׁאִלּוּ גִּלָּה אוֹתוֹ לָהֶן הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים כְּבָר אָכַלְנוּ אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, תֵּדַע לְךָ, תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶן וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (במדבר יא, ה): זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה וגו', לְפִיכָךְ לֹא גִּלָּה לָהֶן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אִלְעָאי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁמְּגַדֵּל בָּנָיו כַּכּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וּכְשֶׁבָּא לְבָרְכָן בֵּרְכָן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָמַר לָהֶם, מַהוּ (דברים א, י): לָרוֹב, (בראשית כב, יז): הַרְבָּה אַרְבֶּה, מַהוּ אוֹמֵר (תהלים יח, מד): תְּפַלְטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי וגו', אֶלָּא אָמַר דָּוִד (שמואל ב כב, מד): וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי, שֶׁלֹא יְהֵא לִי דִּין אֶצְלָן, תְּפַלְטֵנִי מֵרִיבֵי עָם, שֶׁלֹא יְהֵא לָהֶם דִּין אֶצְלִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּוִד, מָה אַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ אֶצְלָן, חַיֶּיךָ כְּבָר מִנִּיתִי אוֹתְךָ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. אָמַר לְפָנָיו הוֹאִיל וּמִנִּיתָ אוֹתִי עַל בָּנֶיךָ, תֵּן לָהֶם לֵב שֶׁיִּשָּׁמְעוּ לִי בָנֶיךָ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (תהלים יח, מה): לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי. וְעוֹד אָמַר דָּוִד (תהלים יח, מד): תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אִם דַּנְתָּ אֶת הַגּוֹי בָּא הוּא וּמוֹסֶרְךָ לָאֱלוֹהַּ, וּמִי הוּא, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמַר לָהֶן משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִטְעֹן עֲשָׂרָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בָכֶם, וְלָמָּה לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם, שֶׁה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם עַל גַּבֵּי דַיָּנֵיכֶם.

זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרם חנם. וכי חנם היו אוכלים והלא תבן לא ניתן להם חנם, ודגים היו אוכלים חנם, אלא מה הוא חנם מן העריות:

זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, אמר ר' שמעון וכי יש בעיניך שהיו המצרים נותנין להם דגים חנם והלא כבר נאמר ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם (שמות ה יח) מה תבן לא היו נותנין להם חנם אבל דגים יהו נותנין להם חנם אם כן מה אני מקיים חנם חנם מן המצוות: