במדבר יא:טז מדרש: עין יעקב, מדרש לקח טוב, אוצר מדרשים ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

סנהדרין פרק א - [מִשְׁנָה]. סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְשֶׁל קְטַנָּה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. מִנַּיִן לַגְּדוֹלָה, שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר י״א:ט״ז) "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל", וּמֹשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעִים. וּמִנַּיִן לַקְּטַנָּה, שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לה) "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה", "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", 'עֵדָה' שׁוֹפֶטֶת, וְ'עֵדָה' מַצֶּלֶת, הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים. וּמִנַּיִן לְ'עֵדָה', שֶׁהִיא עֲשָׂרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יד) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת", יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּמִנַּיִן לְהָבִיא עוֹד שְׁלֹשָׁה? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ״ג:ב׳) "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת", [שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶם לְטוֹבָה, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת"? לֹא כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה, הַטָּיָתְךָ לְרָעָה, הַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה, עַל פִּי אֶחָד, הַטָּיָתְךָ לְרָעָה, עַל פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית־דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה].

וידבר ה' אל משה לאמר. שלח לך אנשים. זה היה בעשרים ותשעה בסיון שנאמר (במדבר י׳:י״א-י״ב) ויהי בשנה השנית בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות. (שם) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. באו לקברות התאוה בעשרים ושלשה באייר ישבו בקברות התאוה שלשים יום. שנאמר (שם יא) עד חדש ימים. נסעו מקברות התאוה ובאו לחצרות בעשרים ותשעה בסיון. הם היו ימי בכורי ענבים עד שחזרו לסוף ארבעים יום הוא יום תשעה באב במזומן לפורענות. וכיון שאמרו ישראל נשלחה אנשים לפנינו אמר לו הקב״ה למשה יודע אני מה הם מבקשים הואיל והדבר כן שלח לך. יקראו שלוחיך ולא שלוחי. אין אדם בוחר חלק רע לעצמו. הזקנים היו צדיקים והגונים לפני הקב״ה נאמר בהם (שם) אספה לי שבעים איש אבל המרגלים ראה אותם שהן עתידן להעד עדות שקר לא קראם על שמו. וכן הוא אומר בישראל (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי עבדי הם. (שמות ג) והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם. וכיון שחטאו הוא אומר (שם לב) לך רד כי שחת עמך. וכאן נאמר שלח לך אנשים לפיכך נסמכה פרשת שלח לך לפרשת מרים שבמרים הוא אומר (במדבר י״ב:א׳) ותדבר מרים ואהרן במשה. ומה כתיב (שם) והנה מרים מצורעת בשלג. כדי שיראו המרגלים ויאמרו ומה מרים שלא נתכוונה אלא כדי שלא יתבטל אחיה מפריה ורביה כך. הם שהוציאו דבת הארץ על חנם כדי למנוע את ישראל שלא יעלו לארץ ישראל על אחת כמה וכמה. שמא תאמר לא שלח הגונים ת״ל שלח לך אנשים, ואומר (שמות י״ז:ט׳) בחר לנו אנשים. ואומר (שמואל א י״ז:י״ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. ואומר (שם א) ונתת לאמתך זרע אנשים, מלמד שאנשים חכמים ונבונים היו אלא שעשו עצמם כסילים שנאמר (משלי י׳:י״ח) ומוציא דבה הוא כסיל. ויתורו את ארץ כנען. כדי לבשר את ישראל שהיא טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש. אשר אני נותן לבני ישראל. לכם לא נאמר אלא לבני ישראל זהו מגיד מראשית אחרית. איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו. כל מה שאתה יכול לבחור מיוחדין שבהם בחר לך, כל נשיא בהם. גדולים שבהם:

קרבנו קערת כסף אחת – כסף על שם כסף נבחר לשון צדיק (משלי י׳:כ׳), והיא נעשית כנגד אדם הראשון. שלשים ומאה משקלה – כנגד שת בנו שנולד לק״ל שנה, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה וגו', וכנגד שני יעקב, שנאמר ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (בראשית מ״ז:ט׳), וכנגד שני ימי יהוידע שהיו שנותיו ק״ל. מזרק אחד כסף – כסף נבחר לשון צדיק, והוא נעשה כנגד נח. שבעים שקל, למה לא ששים ולא שמונים? לפי שמתחלת הספר בראשית עד ועפר תאכל ע׳ פסוקים, וכן מתחלת ס׳ בראשית עד על גחונך תלך, ע׳ שמות. ויחי קינן שבעים שנה, הוא רביעי לדור ראשון. ע׳ אומות מבני נח כנגד שבעים שנה שהיה לתרח כשהוליד לאברהם, שנאמר ויהי תרח שבעים שנה וגו׳, ושנים היו בשני דורות של ע׳ שנים. קינן בדור הראשון, שנאמר ויחי קינן שבעים שנה וגו׳, ותרח בדור שני, אברהם בן ע׳ שנה בברית בין הבתרים [כאמור בסדר עולם רבא]. ד״א, כנגד שבעים ימים שבכו את יעקב החסיד, שנאמר ויבכו אותו מצרים שבעים יום. במשה רבינו כתיב, ואל משה אמר עלה אל ה׳ אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל (שמות כ״ד:א׳), וכתיב אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר י״א:ט״ז). שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם ע׳ פסוקים, ואלו הם: הנחש והמן הרשע, מבראשית עד ארור ע׳ פסוקים, ומאחר הדברים עד ויתלו את המן ע׳ פסוקים, כאשר יסד הפייטן לתכלית שבעים נתלה על חמשים (בפיוטי הקליר לפ׳ זכור). ושבעים המזרק האחד – כנגד שבעים נפש, שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, וכתיב כל הנפש לבית יעקב הבאים מצרימה שבעים. כמו כן חיי דוד המלך שבעים. ואלו שבעים שנה חסרו מאדה״ר, כי אדם חי תתק"ל שנה, והקב״ה אמר לאדה"ר כי ביום אכלך ממנו וגו', ויומו של הקב״ה אלף שנים וכו׳. במשכן ע׳ עמודים הוו, ואלו הן: כ׳ בדרום, כ׳ בצפון, ד׳ במערב והם הקרשים, ד׳ במזרח, וד׳ בפרכת, וה׳ בפתח המשכן, ואחד עמוד הענן – הרי שבעים. ע׳ אמה היה המשכן כנגד ע׳ ימים טובים שנתן הקב״ה לישראל, ואלו הן: ז׳ ימי פסח, וח׳ ימי החג, ור״ה, ויוהכ"פ, וחג שבועות, ונ"ב שבתות – הרי שבעים. ע׳ כלים היו במקדש, ואלו הן: ארון, כפורת, כרובים (שנים), שלחן, כפות, קשות, מנקיות (שנים) – הרי תשעה. במנורה היו כ״ב גביעים, ט׳ פרחים, י״א כפתורים, ג׳ רגלים, ז' קנים, ז׳ נרות, מלקחים ומחתות, עולה שבעים (עי׳ מנחות כ״ב ע״ב ורמב"ם הל׳ בית הבחירה). שבעים סנהדרין היו. מבית ראשון עד בית שני (יב"ב) שבעים שנאמר שבועים שבעים וגו׳ (דניאל ט׳:כ״ד). שבעים שמות להקב״ה, שבעים שמות לישראל, שבעים שמות לירושלם, שבעים שמות לתורה (עי׳ שה״ש רבה, ופי׳ ריקאנטי לפ' בהעלתך). כף אחת עשרה זהב, כנגד עשרה מאמרות שברא בהן העולם וכנגד עשרת הדברות ועשר ספירות ועשר אצבעות. ומן אדם עד נח עשרה דורות, ומנח עד אברהם עשרה דורות, עשרה שליטים באדם, עשר תולדות בתורה (באמת יש י״ב תולדות, עי׳ במד"ר פ״ב), עשרה נסיונות נתנסה אברהם. פר אחד כנגד אברהם, שנאמר ואל הבקר רץ אברהם, איל אחד כנגד יצחק שנפדה באיל, כמו שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו׳, כבש אחד כנגד יעקב, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיהו נ׳:י״ז). ושעיר אחד כנגד יוסף, שנאמר וישחטו שעיר עזים. ולזבח השלמים בקר שנים – כנגד משה ואהרן. אילים חמשה – כנגד חמשה איתני העולם בני זרח זמרי איתן הימן וכלכל ודרדע (דהי״א ב׳ ד) – כלם חמשה.