במדבר יז:טז מדרש: ויקרא רבה

רַבִּי אַחָא וְרַבִּי זְעִירָא פָּתַח (איוב לז, א): אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְקוֹמוֹ, מַהוּ וְיִתַּר, וְקָפַץ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (ויקרא יא, כא): לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִהְיוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן דּוֹמִין לְמַטֵּהוּ שֶׁנִּכְנַס יָבֵשׁ וְיָצָא לַח. טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, גִּדֵּר אֶת הַפָּרֹכֶת וְיָצָאת חַרְבּוֹ מְלֵאָה דָּם, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וּבָנָיו שֶׁל אַהֲרֹן נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן.