במדבר יז:יג מדרש: ספרי זוטא, אגדת בראשית, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ומדרש אגדה

באזני י״י, מלמד שהיו מתכוונים להשמיע למקום מושלין אותו משל למה הדבר דומה באחד שהיה עומד ומקלל את המלך בתוך השוק נמצא המלך עובר אמ' לו שתוק שלא ישמע המלך אמר להם מי יאמר לכם שלא נתכוונתי אלא להשמיעו כך היו ישראל מתכוונין להשמיע את המקום. וישמע י״י ויחר אפו, נתמלא עליהן חימה וירדה אש מן השמים והיתה קופלת בהן מאחת יד והולכת ולא היה בין המתים לבין החיים כלום כענין שנאמר ויעמוד בין המתים ובין החיים (במדבר יז יג):

[ב] ד"א זעף ה' אשא. זש"ה כי בושתי לשאול מן המלך חיל ופרשים וגו' (עזרא ח כב), אמרו אומות העולם לישראל אתם אומרים זעף ה' אשא, והא כתיב לפני זעמו מי יעמוד וגו' (נחום א ו), מי יוכל לעמוד בזעפו, בשלוחיו אין אדם יכול לעמוד, ובזעפו אתם יכולין לעמוד. הים שלוחו שמא עמדו כנגדו דורו של אנוש, דכתיב הקורא למי הים וישפכם וגו' (עמוס ה ח). המבול שלוחו לא נצח לדור המבול, וימח את כל היקום וגו' (בראשית ז כג). אש וגפרית שלוחיו לא נצחו לסדומיים, שנא' וה' המטיר על סדום [ועל עמורה גפרית ואש] (בראשית יט כד). הארבה שלוחו שמא יכול פרעה לעמוד בו, שנאמר ויעל הארבה וגו' (שמות י יד). הכוכבים שלוחיו שמא יכול סיסרא לעמוד כנגדן, שנאמר מן השמים נלחמו [הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא] (שופטים ה כ). מלאך שלוחו שמא יכול סנחריב לעמוד כנגדו, שנאמר ויצא מלאך ה' וגו' (מ"ב יט לה). ומה אם בשלוחיו אין אדם יכול לעמוד, ובזעפו אדם יכול לעמוד, ואתם אומרי' זעף ה' אשא, אמרו להם ישראל ולמה אין אנו יכולים לעמוד בזעפו ושלוחינו נצחו לשלוחו, והאיך, אלא הים שלוחו של הקב"ה, לא בקעו משה ועברו ישראל ביבשה, שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' (שמות יד כט). וכן הים ראה וינס (תהלים קיד ג), הירדן שלוחו לא נעשה יבשה ליהושע, דכתיב ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה וגו' (יהושע ד כב). המלאך שלוחו לא נצחו יעקב, שנאמר וישר אל מלאך [ויוכל] (הושע יב ה), חמה ולבנה שלוחיו לא שיתקן יהושע, דכתיב וידום השמש וירח עמד (יהושע י יג). מלאך שלוחו לא עצרו אהרן, שנאמר ויעמוד בין המתים וגו' (במדבר יז יג), כשם ששלוחינו נצח לשלוחו. כך אף זעפו נצח, שנא' פנחס בן אלעזר [בן אהרן הכהן השיב את חמתי] (במדבר כה יא), לכך נאמר זעף ה' אשא. ולמה אנו יכולים לעמוד בזעפו, מפני שבא עלינו ברחמים, שנאמר זעף ה' אשא, וכתיב ה' אל רחום וחנון וגו' (שמות לד ו). הים לא עמד מגערתו, שנאמר גוער בים ויבשהו (נחום א ד), וכן בימי יונה זעף בו ועמד בו, שנאמר ויעמוד הים מזעפו (יונה א טו), ואני מפני שבא עלי ברחמים יכולה אני לקבל כעסו, לכך נאמר זעף ה' אשא.

ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו. אמר להם לקבל התורה בא. אמרו לפניו חמדה שגנוזה לך תתקע״ד דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח ב-ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו (שם) ה׳ אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. אמר לו הקב״ה למשה החזר להם תשובה. אמר לפניו רבש״ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר ליה אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה שנאמר (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשו עליו עננו וא״ר נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו רבש״ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ ב) אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להם למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם. שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין ערלים אתם שרויים שעובדין (דף פט) עבודת כוכבים. שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושין מלאכה שאתם צריכין שבות. שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם. שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם. שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצה״ר יש ביניכם. מיד הודו לו להקב״ה שנא׳ (תהלים ח י) ה׳ אדונינו מה אדיר שמך וגו׳ ואלו תנה הודך על השמים לא כתיב. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנא׳ (שם סח יט) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. ואף מלאך המות מסר לו דבר שנא׳ (במדבר יז יג) ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר (שם) ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו׳ אי לאו דא״ל מנא הוה ידע: