וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
אוצר מדרשים
כל אבתם שבתורה חסר חוץ מב׳, אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם (במדבר א׳ ט״ו); כי מטה אחד לראש בית אבותם (שם י״ז י״ח), שלא תאמר אין עונות עונשין אלא בני אדם הדיוטות, שהרי הן עונשין נשיאים וראשי אבות.
מדרש תנחומא
כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת הָאָדָם, אָמַר לַתּוֹרָה, נַעֲשֶׂה אָדָם וְגוֹ' (בראשית א, כו). אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הָאָדָם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז (איוב יד, א), יָבֹא לִידֵי חֵטְא. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲרִיךְ אַפְּךָ עִמּוֹ, רָאוּי שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. אָמַר, וְעַל חִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד (במדבר יד, יח). הִתְחִיל מְקַבֵּץ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר הָאָרֶץ, אֵין עֲפַר גּוּפְךָ מִשֶּׁלִּי. אִם לוֹקֵחַ מִמִּזְרָח וְיִפָּטֵר בַּמַּעֲרָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר אֶרֶץ מַעֲרָב, אֵין עֲפַר גּוּפְךָ מִשֶּׁלִּי, לֹא אֲקַבְּלֶךָ. וּלְפִיכָךְ נְטָלוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּפָּטֵר שֶׁיְּקַבְּלוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָפָר אָתָּה (בראשית ג, יט).
מדרש תנחומא
בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי (תהלים יח, כט). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ, אַתָּה הוּא נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָאוֹרָה דָּרָה אֶצְלְךָ, כְּתִיב: הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מַה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב), וְאַתָּה אוֹמֵר, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. הֱוֵי, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם. לָמָּה, לַעֲלוֹת אֶתְכֶם בִּפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: רְאוּ הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל מְאִירִין לְמִי שֶׁהוּא מֵאִיר לַכֹּל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְפִקֵּחַ וְסוּמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ (וכו', תצוה ד). וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיגָם וּמֵאִיר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ' (שמות יג, כא). כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לֵיהּ: אֱמֹר לָהֶם שֶׁיָּאִירוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלוֹתְךָ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, וְאַתָּה אוֹמֵר לָנוּ שֶׁנָּאִיר לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בַּשְּׁבִיל לַעֲלוֹת אֶתְכֶם אָמַרְתִּי שֶׁתָּאִירוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁהֵאַרְתִּי לָכֶם בַּדֶּרֶךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ.