וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ (ס)
ספרא
[ב] "ושחט" – שחיטה כשרה בזרים בנשים ובעבדים ובטמאים, ואפילו בקדשי קדשים, ובלבד שלא יהיו טמאים נוגעים בבשר. או אינו אלא בכהן? וכי מאין באת? מכלל שנאמר (במדבר יח, ז) "ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח", יכול אף לשחיטה… כשהוא אומר "…והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו" – מכאן ואילך מצות כהונה; אבל שחיטה כשרה בכל אדם.
עין יעקב
תַּנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁלֹּא בָּא אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. לְשַׁחֲרִית, מְצָאוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לֵיהּ: מִפְּנֵי מַה לֹּא בָּאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לֵיהּ: "עֲבוֹדָה עָבַדְתִּי". אָמַר לֵיהּ: כָּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא דִּבְרֵי תֵּמַהּ, וְכִי עֲבוֹדָה בַּזְּמַן הַזֶּה מִנַּיִן? אָמַר לֵיהּ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (במדבר י״ח:ז׳) "עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם", עָשָׂה הַכָּתוּב אֲכִילַת תְּרוּמָה בִּגְבוּלִין, כַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
ספרי זוטא
ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם, מגיד שעון הקדשים אינו מסור אלא בידי הכהנים אין לי אלא עון קדשי קדשים קדשים קלים קדשים נאכלים קדשים שאינן נאכלין מניין ת״ל לכל דבר המזבח. יכול אף תרומה ותרומת מעשר וחלה ת״ל ולמבית לפרוכת מה בית לפרוכת מיוחד דבר שאי אפשר לדעת צבור יצא דבר שאפשר לדעת צבור: