וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃
מדרש אגדה
ונחשב לכם תרומתכם וגו'. זו תרומה גדולה שהוא מפריש הישראל מן גרנו ומן יקבו, והקישם הכתוב זו לזו שיהיו נוטלות שתיהם באומר ובמחשבה. ועוד מה תרומה גדולה חייבין מיתה עליה, כך על תרומת מעשר ראשון חייבים מיתה עליה:
ספרי זוטא
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן, מה דגן מן הגורן ומלאה מן היקב שנאמר להלן חולין לישראל לכל דבר אף כאן חולין לישראל לכל דבר. יכול יהא מרים מן התלוש על המחובר ומן המחובר על התלוש אמרת כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מה דגן מן הגורן ומלאה מן היקב האמור להלן מן התלוש מן הקרקע אף כאן מן התלוש מן הקרקע:
ספרי דברים
יכול אפעלפי שלא נגמרה מלאכתו בשדה תלמוד לומר (במדבר יח כז) כדגן מן הגרן והרי הוא בשדה (שם) וכמלאה מן היקב עד שהיא ביקב.