במדבר יח:ל מדרש: שיר השירים רבה, מדרש אגדה, ספרי זוטא וספרי במדבר

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ כְּתִיב (ויקרא כ, כו): וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וגו', אִלּוּ נֶאֱמַר וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, כָּזֶה שֶׁהוּא מְבָרֵר הָרָעָה מֵהַיָּפֶה שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵר, אֲבָל הַמְבָרֵר הַיָּפֶה מִן הָרָעָה, שׁוּב חוֹזֵר וּמְבָרֵר. כָּךְ אִלּוּ נֶאֱמַר וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם, לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא נֶאֱמַר וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי לִשְׁמִי לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי אַחָא מִכָּאן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וִיקָרְבֵם תַּחַת כְּנָפָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּין מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בַּחֲרִישָׁתָן, בִּזְרִיעָתָן, בִּנְטִיעָתָן, בִּקְצִירָתָן, בְּעִמּוּרָן, בְּדִישָׁן, בְּגָרְנֵיהֶן, בְּיִקְבֵיהֶן, בְּגַגּוֹתֵיהֶן, בִּבְכוֹרוֹתֵיהֶן, בִּבְשָׂרָן, בְּתִגְלַחְתָּן, בְּמִנְיָנָן. בַּחֲרִישָׁתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, י): לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר. בִּזְרִיעָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ט): לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. בִּנְטִיעָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כג): וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. בִּקְצִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, ט): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם. בְּעִמּוּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, יט): וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָֹּׂדֶה. בְּדִישָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ד): לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. בְּגָרְנֵיהֶם בְּיִקְבֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כח): מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, וּכְתִיב (במדבר יח, ל): כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב. בְּגַגּוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, ח): וְעָשִׂיתָ מַּעֲקֶה לְגַגֶּךָ. בְּתִגְלַחְתֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כז): וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. בְּמִנְיָנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לַחַמָּה.

ונחשב ללוים. אחר שמפרישין מן המעשר תרומתו התשעה החלקים האחרים אין בהם שום קדושה שהרי הם כתבואת גורן ויקב הנשאר לישראל אחר שהפריש ממנה מעשרותיה:

ונחשב ללוים כתבואת גורן וכתבואת יקב, מה תבואת גורן ותבואת יקב הנאמר להלן חולין לישראל לכל דבר אף כאן חולין לישראל לכל דבר: