במדבר יט:ה מדרש: פסיקתא דרב כהנא, ספרי זוטא, ספרא ותנחומא בובר

[ט] פרה (במדבר יט:ב), זו מצרים, עגלה יפיפיה מצרים (ירמיה מו:כ). אדומה (במדבר שם), זו בבל, אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב:לח). תמימה (במדבר שם), זו מדיי, א"ר חייא בר אבא מלכי מדי תמימים היו, אין להקב"ה עליהם אלא ע"ז שקיבלו מאבותיהם בלבד. אשר אין בה מום (במדבר שם), זה יוון. אלכסנדרוס מוקדון כד הוה חמי לשמעון הצדיק הוה קאים על רגלוי ואמ' בריך אלוהו של שמע' הצדיק, אמרי ליה בני פלטין דידיה, מן קמי יהודאי את קיים, אמ' להון כד אנה נחית לקרבה דמותיה אנה חמי ונצח. אשר לא עלה עליה עול (במדבר שם), זו אדום הרשעה שלא קיבלה עליה עולו של הקב"ה. לא דייה שלא קיבלה עליה עול אלא מחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים (תהלים עג:כה). ונתתם אותה אל אלעזר הכהן (במדבר יט:ג), אל אל עוזר, הכהן. והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר שם), שהוא עתיד לדחוף את שרה ממחיצתו. ושחט אותה לפניו (במדבר שם), כי זבח לי"י בבצרה וג' (ישעיה לד:ו), א"ר ברכיה טבח גדול בארץ אדום (שם שם). ושרף את הפרה לעיניו (במדבר יט:ה), ויהיבת ליקדת אשא (דניאל ז:יא). את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף (במדבר שם), היא ודוכסיה ואיפרכיה ואיסטרטיליה. הונך ועזבוניך מערבך וג' (יחזקאל כז:כז). א"ר שמואל בר רב יצחק אפי' אותן שהן מקהלי ובאו ונדבקו בקהליך אף הם יפלו בלב ימים ביום מפלתך (שם).

[י] ד"א פרה (במדבר יט:ב), אילו ישר', דכת' כי כפרה סוררה סרר ישראל (הושע ד:טז). אדומה (במדבר שם), א' ישר', דכת' אדמו עצם מפנינים (איכה ד:ז). תמימה (במדבר שם), אילו ישר' דכת' אחת היא יונתי תמתי (שה"ש ו:ט). אשר אין בה מום (במדבר שם), איל' ישר' דכת' כולך יפה רעייתי ומום אין בך (שה"ש ד:ז). אשר לא עלה עליה עול (במדבר שם), זה דורו של ירמיה שלא קיבלו עליהם עולו של הקב"ה. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן (במדבר יט:ג), זה ירמיה, מן הכהנים אשר בענתות (ירמיה א:א). והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר שם), ועמה הגלי לבבל (עזרא ה:יב). ושחט אותה לפניו (במדבר שם), ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו (מלכים ב' כה:ז). ושרף את הפרה לעיניו (במדבר יט:ה), וישרף את בית י"י ואת בית המלך (מלכים ב' כה:ט). את עורה ואת בשרה (במדבר יט:ה), ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש (מלכים ב' שם), ולמה הוא קורא אותו בית הגדול, אלא זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנים גדולתו של הקב"ה. ולקח (במדבר שם), זה נבוכד נאצר הרשע. עץ ארז ואיזוב ושני תולעת (במדבר שם), זה חנניה מישאל ועזריה. והשליך אל תוך שריפת הפרה (שם), קטיל המון שביבא די נורא (דניאל ג:כב). ואסף (במדבר יט:ט), זה הקב"ה, ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל (ישעיה יא:יב). איש (במדבר שם), זה הקב"ה דכת' ביה י"י איש מלחמה (שמות טו:ג). טהור (במדבר שם), זה הקב"ה דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). את אפר הפרה (במדבר שם), אילו גליותיהן של ישר'. והניח מחוץ למחנה במקום טהור (שם), זה ירושלם שהיא טהורה. והיתה לעדת בני ישראל למשמרת וג' (במדבר שם), לפי שבעולם הזה מטמאים ומטהרים מפי כהן אבל לעתיד לבא הקב"ה עתיד לטהרן, דכת' וזרקתי עליכם מים טהורים וג' (יחזקאל לו:כה). חסילה פרשתא.

ושרף את הפרה לעיניו, שיהיו עיניו בה שלא יעשה מלאכה בה עד שתעשה אפר ואם עשה בה מלאכה פסולה: