במדבר יט:יג מדרש: עין יעקב, ספרא, מדרש אגדה וספרי זוטא

ז תַּנְיָא: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (במדבר יט) "אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא". וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא" וְכוּ'. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'? וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ', לָמָּה נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'? אִם נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּב, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, (אבל על) [וְעַל] מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּב. (לכך נאמר מקדש.) וְאִם נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ' [וְלֹא נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן'], הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּב, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, (אבל על) [וְעַל] מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּב, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִשְׁכָּן' [וּלְכָךְ נֶאֱמַר: 'מִקְדָּשׁ'].

[ג] "וטומאתו עליו" – טומאת הגוף. או יכול טומאת בשר? תלמוד לומר "וטומאתו עליו" – "טומאתו" "טומאתו" (במדבר יט, יג) לגזירה שוה. מה טומאה להלן – בטומאת הגוף מדבר ולא דיבר בטומאת בשר, אף "טומאתו" האמור כאן – בטומאת הגוף מדבר ולא בטומאת בשר.

[ח] "וטומאתו עליו" – טומאת הגוף. יכול טומאת בשר? תלמוד לומר "וטומאתו עליו" לגזירה שוה. מה "טומאתו עליו" נאמר להלן – בטומאת הגוף דיבר, אף "טומאתו עליו" אמורה כאן – בטומאת הגוף דיבר, לא דיבר בטומאת הבשר. רבי אומר "ואכל" (ויקרא ז, כא) "וטומאתו עליו" (ויקרא ז, כ) – בטומאת הגוף דיבר, לא דיבר בטומאת בשר. ר' חייא אומר נאמרו קדשים לשם רבים ונאמר טומאתו לשם יחיד. הא מה אני מקיים "וטומאתו עליו" – בטומאת הגוף דיבר, לא דבר בטומאת הבשר. אחרים אומרים, לא דיבר אלא במי שהטומאה פורשת ממנו, יצא הבשר שאין טומאה פורשת ממנו.