במדבר יט:יד מדרש: מדרש תנחומא, אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

וּכְתִיב: וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים (איוב כח, יג). וּמַאי לֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וְכִי בְּאֶרֶץ הַמֵּתִים תִּמָּצֵא? אֶלָּא שֶׁלֹּא תִמָּצֵא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵצֶל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֹנֶג הָעוֹלָם, תַּאֲוָה וְכָבוֹד וּגְדֻלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד). וְכָךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. לְפִי שֶׁלֹּא כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית (שמות לד, כז).

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּמַעֲשַׂי, יְהֵא דּוֹמֶה לִי. אָמַר רַבִּי לֵוִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה מְדִינָה וְהִדְלִיק בָּהּ שְׁנֵי פַּנָּסִין, וְהָיוּ כָּל אֵלּוּ אוּכְלֻסִין קוֹרְאִין לוֹ אֲגוּסְטָא. אָמַר הַמֶּלֶךְ, כָּל מִי שֶׁבָּנָה מְדִינָה כָּזֹאת וְהִדְלִיק בָּהּ שְׁנֵי פַּנָּסִין כְּשֵׁם שֶׁהִדְלַקְתִּי קִרְאוּ לוֹ אֲגוּסְטָ״א וְאֵינִי מְקַנֵּא בּוֹ. כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְנָתַן שָׁם שְׁנֵי פַּנָּסִין שֶׁיִּהְיוּ מְאִירִין אֶת הָעוֹלָם, חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת כִּשְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁיְּהוּ מְאִירִין לָעוֹלָם, יְהֵא שָׁוֶה לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). אִם יַעֲרֹךְ שְׁנֵי פַּנָּסִין אֵלּוּ, יִדְמֶה לִי. וְאֵין יַעֲרֹךְ אֶלָּא אוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה יַעֲרֹךְ (ויקרא כד, ד). הֱוֵי, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: שְׁאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה (ישעיה מ, כו), וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ (שם פסוק כה). אַל תְּהִי קוֹרֵא יֹאמַר אֶלָּא יֵאָמֵר לוֹ קָדוֹשׁ, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: אֵל קָדוֹשׁ (שם יז, ז). דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. אָמַר רַבִּי אִבּוֹן הַלֵּוִי, מִי כָמוֹךָ מֵאִיר עֵינֵי חֲשׁוּכִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה יַעֲרֹךְ. דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. אָמַר רַבִּי אִבּוֹן הַלֵּוִי, מִי כָמוֹךָ מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים וְכוּ'. דָּבָר אַחֵר, מִי כָּמוֹךָ זָן אֶת הָרְעֵבִים. וְאֵין יַעֲרֹךְ אֶלָּא מָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ' (ויקרא כד, ח). וּכְתִיב: וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלוּהוּ (שם פסוק ט). דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'. בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראֹת אֶת הָעוֹלָם וּבִקֵּשׁ לִבְראֹת אֶת הָאָדָם, הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכְּרֶנּוּ (תהלים ח, ה), מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הָאָדָם הַזֶּה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי מְקַיֵּם מִצְוֹתַי וְחֻקֹּתַי וְתוֹרוֹתַי. אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ מְקַיְּמִין תּוֹרָתֶךָ. אָמַר לָהֶם: כְּתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד), וְאַתֶּם אֵין בֵּינֵיכֶם מֵתִים. כְּתִיב בָּהּ, אִשָּׁה כִּי תַּזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר (ויקרא יב, ב), וְאַתֶּם אֵין בָּכֶם יוֹלֶדֶת. כְּתִיב בָּהּ, אֶת זֶה תֹּאכְלוּ (שם יא, כא), אֶת זֶה לֹא תֹּאכְלוּ (שם פסוק ד), וְאַתֶּם אֵין בֵּינֵיכֶם אֲכִילָה. הֱוֵי, אֵין הַתּוֹרָה יֹצֵאת אֶצְלְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים (איוב כח, יג). כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן וּמִזְבַּח הָעוֹלָה, הִתְחִילוּ מַקְרִיבִין בְּתוֹכוֹ. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה כַּמָּה מִצְוֹת עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵן עוֹשִׂין. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה', כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹרְכִין לִי, שֶׁהֱיִיתֶם אוֹמְרִים לִי, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִּזְכְּרֶנּוּ (תהלים ח, ה). עוֹרְכִין לִי קָרְבָּנוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם (ויקרא א, יב), עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה (שם ד, י). עוֹרְכִים לְפָנַי שֻׁלְחָנוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' (שם כד, ח). אוֹ יֵשׁ בֵּינֵיכֶם עֶרֶךְ נְפָשׁוֹת כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'. הֱוֵי, כִּי מִי בַשַּׁחַק.

וְאָדָם נִבְרָא בַשִּׁשִּׁי וַעֲלִילָה נִתְלָה בוֹ שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת הַמִּיתָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יז). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ כָּתַב גֵּט, נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהַגֵּט בְּיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ עֲלִילָה לִתְּנוֹ לָהּ. אָמַר לָהּ: מִזְגִי לִי אֶת הַכּוֹס שֶׁאֶשְׁתֶּה. מָזְגָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנָּטַל הַכּוֹס מִיָּדָהּ, אָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ. אָמְרָה לוֹ: מַה פִּשְׁעִי. אָמַר לָהּ: צְאִי מִבֵּיתִי שֶׁמָּזַגְתְּ לִי כּוֹס פָּשׁוּר. אָמְרָה לוֹ: כְּבָר הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לִמְזֹג לְךָ כּוֹס פָּשׁוּר, שֶׁכָּתַבְתָּ הַגֵּט וַהֲבֵאתוֹ בְּיָדֶךָ. אַף כָּךְ, אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל שֶׁלֹּא בָרָאתָ עוֹלָמְךָ קֹדֶם שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, הָיְתָה תוֹרָה אֶצְלְךָ אָמוֹן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל), שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, וּכְתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד). אִלּוּלֵי שֶׁהִתְקַנְתָּ מָוֶת לַבְּרִיּוֹת, הָיִיתָ כּוֹתֵב בָּהּ כָּךְ. אֶלָּא בָּאתָ לִתְלוֹת בִּי אֶת הָעֲלִילָה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.