וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃
מדרש תנחומא
וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ', נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שְׁלֹשָׁה תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. כֵּיצַד, חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל אֶת הַחֲצוֹצְרוֹת וְעוֹלֶה לְגַג גָּבֹהַּ שֶׁל עִיר וְתוֹקֵעַ, כָּל מִי שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הֵעִיר, הָיָה נִפְטָר מִמְּלַאכְתּוֹ. וְחָזַר וּבָא וְתוֹקֵעַ שְׁנִיָּה, הַקְּרוֹבִין נִכְנָסִין לָעִיר. שְׁלִישִׁית תּוֹקֵעַ, וְהָיוּ מַטְמִינִין אֶת הַחַמִּין וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּר. גָּמַר מִלִּתְקֹעַ, הָיְתָה קְדֵרָה עַל גַּבֵּי כִּירָה, מַנִּיחִין אוֹתָהּ בָּאָרֶץ. וְאִם הָיָה הַנֵּר בְּיַד הָאִשָּׁה, מַנַּחַת אוֹתָהּ בָּאָרֶץ. הַשַּׁבָּת מִתְקַדֶּשֶׁת בַּחֲצוֹצְרוֹת, וְכֵן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְהַמּוֹעֲדוֹת. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וְגוֹ' (במדבר י, י). וּכְשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים, בַּחֲצוֹצְרוֹת נוֹסְעִים וְתוֹקְעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת (שם פסוק ה). וּכְשֶׁמִּתְכַּנְּסִין, מִתְכַּנְּסִין בַּחֲצוֹצְרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָּרִיעוּ (שם פסוק ז). וּכְשֶׁהַצַּר מֵיצֵר, תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי תָּבֹאוּ מִלְחָמָה וְגוֹ' (שם פסוק ט). וּכְשֶׁהָלְכוּ לַמִּלְחָמָה לְמִדְיָן, בַּחֲצוֹצְרוֹת עָשׂוּ נְקָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ.
ספרי זוטא
ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה, במזרח יסעו תחלה כשאמר ותקעתם ריבה תרועה אחת לכל מחנה ומחנה:
ספרי במדבר
ותקעתם תרועה תרועה בפני עצמה ותקיעה בפני עצמה. אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או תקיעה ותרועה (כאחת) [אחת היא]. כשהוא אומר ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הרי (תקיעה אמורה הא מה ת"ל) תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה. או אין לי אלא תקיעה לפני תרועה, תקיעה לאחר תרועה מנין. ת"ל תרועה יתקעו למסעיהם. נאמר כאן תרועה ונאמר להלן תרועה מה תרועה האמורה להלן תקיעה לאחר תרועה אף תרועה האמורה כאן (תרועה) [תקיעה] לאחר (תקיעה) [תרועה] ומה כאן תקיעה לפני תרועה אף להלן תקיעה (אחר) [לפני] תרועה הא למדת שתוקע ומריע ותוקע [ר' ישמעאל בנו של] ר' יוחנן בן ברוקא אומר [אינו צריך הרי הוא אומר] ותקעתם תרועה [שנית] שאין ת"ל [שנית] אלא זה בנה אב לתקיעה שתהיה שניה לתרועה. הא למדנו שתוקע ומריע ותוקע. אין לי אלא במדבר בראש השנה מנין. נאמר כאן תרועה ונאמר להלן תרועה מה תרועה האמורה להלן תוקע ומריע ותוקע אף תרועה האמורה כאן תוקע ומריע ותוקע. שלש תרועות נאמרו בר"ה שבתון זכרון תרועה (ויקרא כג) והעברת שופר תרועה (שם כה) יום תרועה יהיה לכם (במדבר כ"ט) שתי תקיעות לכל אחד ואחד. נמצינו למדין לר"ה שלש תרועות ושש תקיעות. שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים. שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מן התורה, יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא. ר' שמואל בר נחמני אומר אחת מדברי חורה ושתים מדברי סופרים. שבתון זכרון תרועה מן התורה, והעברת שופר תרועה יום תרועה יהיה לכם (מדברי סופרים) לתלמודו הוא בא.: