כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃
ויקרא רבה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה נְבוּאָה מְצוּיָה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נִסְתַּלְּקָה מִבֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ד): אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי בִּלְעָם מִתְנַבֵּא, אָמַר לָהֶן לְטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְנַבֵּא, (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, (במדבר כג, כא): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, (במדבר כג, כג): כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, (במדבר כד, יז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, (במדבר כד, יט): וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב.
שיר השירים רבה
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִלּוּ הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים מָה הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד יָפֶה לָהֶם, בְּאָהֳלִיּוֹת וְקַסְטְרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתוֹ, שֶׁעַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַדִּבּוּר וְנִתְּרָזִין מִתּוֹךְ פְּנִיקְטֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ה, כג): כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, אָמַר רַבִּי סִימוֹן דִּיפְרוֹסְפִּין הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא, סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל, וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. סַם חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל (דברים ד, לג): כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי, שָׁמַעְתָּ וְחָיִיתָ. וְסַם הַמָּוֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שָׁמְעוּ וָמֵתוּ, לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ח, ה): תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. מֵאֹהֶל מוֹעֵד, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁמִּשָּׁם הָיָה הַקּוֹל נִפְסַק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד, הָיְתָה נְבוּאָה מְצוּיָה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מִשֶּׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד, פָּסְקָה נְבוּאָה מֵהֶם, מִשָּׁם (שיר השירים ג, ד): אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר נִתְנַבֵּא, אֱמֹר, לְטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְנַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ה): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, (במדבר כג, כא): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, (במדבר כג, כג): כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, (במדבר כד, יז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, (במדבר כד, יט): וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסים אותו למחיצה שאפי׳ מלאכי השרת אינם יכולין ליכנס לה שנאמר (במדבר כג כג) (כי לא נחש ביעקב וגו׳) כעת יאמר ליעקב וישראל מה פעל אל: