וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ׃
מדרש אגדה
הזרוע והלחיים והקיבה. מבני מה זכו כהנים לשלשה מתנות הללו, בשביל מעשה פינחס, זרוע בעד ויקח רומח בידו (במדבר כה ז). לחיים על שם ויתפלל ותעצר המגפה (שם שם ח'). הקב"ה בעד האשה אל קובתה (שם):
מדרש לקח טוב
פס'. וזה יהיה משפט הכהנים. מלמד שהמתנות יוצאות בדיינין. מאת העם. ולא מאת הקדש מלמד שאין הקדשים חייבין במתנות. מאת זובחי הזבח. פרט לטרפה. אם שור אם שה, (פרט) לכלאים. אם שור אם שה, בין בארץ בין בחוצה לארץ. ונתן לכהן. ולא לשלוחו. הזרוע הימין. והלחיים. הלחי התחתון. והקיבה כמשמעה. פירושם בשחיטת חולין. רבי יהושע אומר דורשי רשומות אמרו הזרוע. נותן לו הזרוע תחת היד דכתיב (במדבר כ״ה:ז׳) ויקח רמח בידו והלחיים זו תפלה, (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמוד פנחס ויפלל. קיבה. תחת (במדבר כ״ה:ח׳) והאשה אל קבתה:
ספרי דאגדתא
[אסתר ג ה] וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו. אמר ר' אבא תחשכנה עיניהם מראות (תהלים סט כד), לפי שמראית עיניהם של רשעים מורידים אותם לגיהנם, שנאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה וגו' (בראשית ו ב), וירא עשו (שם כח ו), וירא בלק (במדבר כב ב), וירא בלעם (שם כד א), וירא המן (אסתר ג ה), לפיכך הם מתביישין במראות עיניהם, שנאמר יראו גוים ויבושו (מיכה ז טז), אבל מראית עיניהם של צדיקים מעלה אותם, שנאמר וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים (בראשית יח ב), וירא והנה באר בשדה (שם כט ב), וירא פנחס (במדבר כה ז), וירא והנה הסנה (שמות ג ב), ולפיכך שמחים במראית עיניהם, שנאמר יראו צדיקים וישמחו (איוב כב יט).