במדבר כה:ט מדרש: מדרש תנחומא, ויקרא רבה, תנחומא בובר ועין יעקב

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ וְגוֹ'. וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה נָסִיךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן (יהושע יג, כא). אֶלָּא מִשֶּׁנֶּהֱרַג סִיחוֹן הִמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו. בָּעֵת הַהִיא, שֶׁגָּרְמָה לוֹ שָׁעָה. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה. פְּתוֹרָה, עִירוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּשֻׁלְחָנִי הָיָה, שֶׁהָיוּ מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְלָכִים בּוֹ, כַּשֻּׁלְחָנִי הַזֶּה שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִתְּחִלָּה פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת הָיָה. חָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם, וְחָזַר לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ. שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּלָק, וְהוּא אָמַר, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְלֹךְ. לִקְרֹא לוֹ. שֶׁכָּתַב לוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁלְּעַצְמִי בִּלְבַד אַתָּה עוֹשֶׂה וַאֲנִי מְכַבֶּדְךָ. אִם תַּעַקְרֵם, מִכָּל הָאֻמּוֹת אַתָּה מִתְכַּבֵּד, וּכְנַעֲנִים וּמִצְרִים כֻּלָּם מִשְׁתַּחֲוִים לְךָ. הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ: וְאַתְּ מָה אִכְפַּת לְךָ. אָמַר לוֹ: הִנֵּה כִּסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, שְׁתֵּי עֵינַיִם שֶׁהָאָרֶץ תָּלוּי בָּהֶם, סִיחוֹן וְעוֹג, הֶחְרִימוּם וְכִסּוּ עֵינֵיהֶם, וַאֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי. מִמֻּלִי כְּתִיב, מִמֻּלִים אוֹתִי, כְּמוֹ דְּאַתְּ אָמַר, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילָם (תהלים קיח, י). וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי. מַהוּ אָרָה לִי. אָמַר, אוּלַי יָכֹל אֲנִי לִשְׁלֹט בָּהֶם קִמְעָא קִמְעָא, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹרֶה אֶת הַתְּאֵנָה. כִּי עָצוּם הוּא. לֹא שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים מִמֶּנִּי וְחֵילוֹתֵיהֶם מְרֻבִּים מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא שֶׁנּוֹצְחִין בְּפִיהֶם מַה שֶּׁאֵינִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ. מָה רָאָה זֶה לְהִתְגָּרוֹת. לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם שֶׁאֵין נוֹטְלִין מֵאַרְצָם. אֶלָּא שֶׁהָיָה בְּעַל קְסָמִים וּנְחָשִׁים יוֹתֵר מִבִּלְעָם, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וַיַּרְא בָּלָק, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְכַוֵּן הַדְּבָרִים לַאֲמִתָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֵךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ, הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה (ישעיה מז, יג-יד). וְהָיָה רוֹאֶה בַּדְּבָרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בְּיָדוֹ. לְפִיכָךְ הִפְקִיר אֶת בִּתּוֹ וְנָפְלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, לְכָךְ נִתְגָּרָה בָּהֶם וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הֵיאַךְ. אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ, כְּמִי שֶׁמְּנַכֶּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמֵאָה, וְכָךְ נָפְלוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל חָסֵר אֶחָד. וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְגָרְשָׁם אֶלָּא שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ. מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ סִיחוֹן לְהִלָּחֵם בְּמוֹאָב, הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, שָׂכַר אֶת בִּלְעָם וְאֶת אָבִיו לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן (במדבר כא, כז). וּכְתִיב: כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן (שם פסוק כח). וּכְתִיב: אוֹי לְךָ מוֹאָב (שם פסוק כט). לְכָךְ אוֹמֵר, כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ג, טז): וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וגו', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁסַּנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת וְחוֹתֶכֶת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁמָּה (ירמיה לט, ג): וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ, שֶׁשָּׁם חוֹתְכִין אֶת הַהֲלָכָה, בְּמַתְלָא אֲמַר הָן דִּי תָלְיָא מָרֵי זַיְינֵיהּ, כּוֹלְבָא רַעֲיָא תְּלָא קוּלְתֵיהּ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, בַּמָּקוֹם שֶׁכָּתוּב בָּהּ (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, עַתָּה עֲבִידִין קָטוֹלִין, שָׁם הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה וְאֶת אוּרִיָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב, כז): עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (שמות לב, לה): וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַּקְתִּים וּקְרָאתִים אֱלָהוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁמָּה הִרְשִׁיעוּ וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מְדַבֵּר בְּדוֹר הַמַּבּוּל, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂית בָּהֶם מִדַּת הַדִּין בְּדוֹר הַמַּבּוּל, כְּדִתְנַן (גמרא סנהדרין קז, ב): דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן עוֹמְדִין בַּדִּין, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַּקְתִּים, דִּכְתִיב (איוב כא, ט): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד. שָׁמָּה הָרָשַׁע (איוב כא, יד): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מְדַבֵּר בִּסְדוֹמִיִּים, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בִּסְדוֹמִיִּים, כְּדִתְנַן אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עוֹמְדִים בְּדִין, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהִצְדַקְתִּים וְכָתַבְתִּי בְּאַרְצָם (איוב כח, ה ו): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, אָמְרוּ כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגַּנָּן וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי בְּאִיסָר יָרָק, כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן מְשַׁכְשְׁכוֹ וּמוֹצֵא בְּעַפְרוֹ זָהָב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. שָׁמָּה הָרָשַׁע, שָׁם אָמְרוּ נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ, (יחזקאל טז, מט): וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בַּשִּׁטִּים, מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה מִדַּת הַדִּין בַּשִּׁטִּים, דִּכְתִיב (במדבר כה, ד): קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, שָׁם (במדבר כה, ט): וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: מְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע, מָקוֹם שֶׁהָפַכְתִּי קִלְּלַת בִּלְעָם לִבְרָכָה, דִּכְתִיב (דברים כג, ו): וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, שָׁמָּה הָרָשַׁע (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ שְׁנֵי דְּבָרִים בַּיְּמִין וּשְׁנֵי דְבָרִים בַּיָּד, שְׁנֵי דְבָרִים בַּיְּמִין, תּוֹרָה וּצְדָקָה, תּוֹרָה מִנַּיִן (דברים לג, ב): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. צְדָקָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים מח, יא): צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ. שְׁנֵי דְבָרִים בַּיָּד, נֶפֶשׁ וּמִשְׁפָּט, נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יב, י): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי. מִשְׁפָּט, דִּכְתִיב (דברים לב, מא): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, הַנֶּפֶשׁ נְתוּנָה בִּמְקוֹם מִשְׁפָּט, וְנֶפֶשׁ יוֹצְאָה מִמְּקוֹם מִשְׁפָּט וְחוֹטֵאת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ אֲנִי כָּתַבְתִּי עָלַיִךְ (דברים יב, כג): רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם וגו', וְאַתְּ יוֹצֵאת וְחוֹטֵאת, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָּגָה.

אולי אוכל נכה בו (שם). מה ראה זה להתגרות בה, לא כך אמר להם הקב"ה, שלא נוטלים מארצם, אלא שהיה בעל נחשים וקסמים יותר מבלעם, שכך כתיב בו וירא בלק, אלא שלא היה מכוין הדברים לאמיתם, וכן הוא אומר נלאית ברוב עצתיך יעמדו נא ויושיעוך הברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך הנה היו כקש וגו' (ישעיה מז יג יד), והיה רואה שישראל נופלים בידו, לפיכך הפקיר את בתו ונפלו בה כ"ד אלף, לכך נתגרה בהם ולא היה יודע היאך, אולי אוכל נכה בו, כמו שמנכה אחד מן כ"ד בסאה, וכך נפלו כ"ד אלף מישראל חסר אחד, (פי' כ"ד פעמים כ' אלף הם מ"ח ריבואות, וכ"ד פעמים ה' אלפים הם י"ב ריבואות, נמצא שאם נמצא כ"ה אלף זהו חלק כ"ד מס' ריבוא, ולא נפלו כי אם כ"ד אלף, הרי חסר אלף אחד).