במדבר כו:נו מדרש: מדרש תנחומא, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ובמדבר רבה

אַךְ בְּגוֹרָל וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל (משלי יח, יח). לְפִי שֶׁכָּתַב סִימָן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיַּעֲקֹב, זְבוּלוּן לְחוֹף יָמִים יִשְׁכֹּן (בראשית מח, יג), יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם וְגוֹ' (שם פסוק יד), מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (שם פסוק כ), אֵין לְךָ רְשׁוּת לְחַלֵּק אֶלָּא עַל פִּי הַגּוֹרָל. וּמַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה בַּגּוֹרָל. אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, וְקַלְפִּי הַגּוֹרָלוֹת לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ (יהושע יח, ו). וְעַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הַגּוֹרָל, אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גּוֹרַל שֵׁבֶט פְּלוֹנִי עוֹלֶה, שֶׁיִּטֹּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וִיהוֹשֻׁעַ פּוֹשֵׁט יָדוֹ וְעוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נַחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן (שם יט, נא). וְזוֹ הָיְתָה יְתֵרָה, שֶׁהָיָה הַגּוֹרָל צוֹוֵחַ בִּשְׁעַת עֲלִיָּתוֹ, אֲנִי גּוֹרַל שֵׁבֶט פְּלוֹנִי עָלִיתִי לוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וּמִנַּיִן שֶׁהַגּוֹרָל מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי הַגּוֹרָל.

איבעיא להו ארץ ישראל לשבטים איפלוג או דילמא לקרקף גברי איפלוג (דף קכב) תא שמע (במדבר כו נו) בין רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים ולא נתחלקה אלא בכסף שנאמר בין רב למעט אמר ר׳ יהודה סאה ביהודה שוה חמש סאין בגליל ולא נתחלקה אלא בגורל שנאמר (שם) אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים שנאמר (שם) על פי הגורל הא כיצד אלעזר מלובש אורים ותומים ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של שבטים וקלפי של תחומים מונחים לפניו והיה מכוין ברוח הקודש ואומר זבולון עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולון טרף בכלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו וחוזר ומכוין ברוח הקודש ואומר נפתלי עולה תחום גינוסר עולה עמו טרף בכלפי של שבטים ועלה בידו נפתלי בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום גינוסר וכן כל שבט ושבט ולא כחלוקה של עולם הזה חלוקה של עולם הבא העולם הזה אדם יש לו שדה לבן אין לו שדה פרדס שדה פרדס אין לו שדה לבן עולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאין לו בהר ובשפלה ובעמק שנאמר (יחזקאל מח לא) שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד והקדוש ברוך הוא מחלק להן בעצמו שנאמר (שם) ואלה מחלקותם נאם ה׳. קתני מיהת שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים שמע מינה לשבטים איפלוג שמע מינה. אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים אידך למאן אמר רב חסדא לנשיא דכתיב (שם) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל. אמר ליה רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא לא סלקא דעתך דכתיב (שם) והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחוזת העיר. ולא נתחלקה אלא בכספים שנאמר בין רב למעט. למאי אילימא לשופרא וסניא אטו בשופטני עסקינן אלא לקרובה ורחוקה. כתנאי רבי אליעזר אומר בכספים העלוה רבי יהושע אומר בקרקע העלוה:

קו אִיבָּעְיָא לְהוּ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבָטִים אִיפְלוּג, אוֹ דִּילְמָא: לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְלוּג? תָּא שְׁמַע: (במדבר כו) "בֵּין רַב לִמְעָט", וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּכֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּין רַב לִמְעָט", אָמַר רַבִּי יהוּדָה: סְאָה בִּיהוּדָה שָׁוָה חָמֵשׁ סְאִין בַּגָּלִיל, וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּגוֹרָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אַךְ בְּגוֹרָל", וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּאוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "עַל פִּי הַגּוֹרָל". הָא כֵּיצַד? אֶלְעָזָר מְלֻבָּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְקַלְפֵּי שֶׁל שְׁבָטִים, וְקַלְפֵּי שֶׁל תְּחוּמִים מֻנָּחִים לְפָנָיו, וְהָיָה מְכַוֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֵר: זְבוּלוּן עוֹלֶה, תְּחוּם עַכּוֹ עוֹלֶה עִמּוֹ. טָרַף בַּקַּלְפֵּי שֶׁל שְׁבָטִים, וְעָלָה בְּיָדוֹ זְבוּלוּן. טָרַף בַּקַּלְפֵּי שֶׁל תְּחוּמִים וְעָלָה בְיָּדוֹ תְּחוּם עַכּוֹ. וְחוֹזֵר וּמְכַוֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאוֹמֵר: נַפְתָּלִי עוֹלֶה וּתְחוּם גִּינוֹסַר עוֹלֶה עִמּוֹ. טָרַף בַּקַּלְפֵּי שֶׁל שְׁבָטִים וְעָלָה בְּיָדוֹ נַפְתָּלִי, טָרַף בַּקַּלְפֵּי שֶׁל תְּחוּמִין וְעָלָה בְּיָדוֹ תְּחוּם גִּינוֹסַר. וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט. וְלֹא כַּחֲלוּקָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, חֲלוּקָה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא; הָעוֹלָם הַזֶּה, אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׂדֵה־לָבָן, אֵין לוֹ שְׂדֵה־פַּרְדֵּס. שְׁדֵה־פַּרְדֵּס, אֵין לוֹ שְׂדֵה־לָבָן. לָעוֹלָם הַבָּא, אֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁאֵין לוֹ בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֵמֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל מ״ח:ל״א) "שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד, שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד, שַׁעַר לֵוִי אֶחָד", וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַלֵּק לָהֶן בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְאֵלֶּה מַחְלְקֹתָם, נְאֻם ה'". קָתָּנִי מִיהַת: שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שְׁמַע מִינָהּ: לִשְׁבָטִים אִיפְלוּג, שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר מַר: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים. אִידָךְ לְמַאן? אָמַר רַב חִסְדָּא: לַנָּשִׂיא, דִּכְתִיב: (שם) "וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: אֵימָא, רוּנְגָר בְּעָלְמָא? לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: (שם) "וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר". וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִכְסָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּין רַב לִמְעָט", לְמַאי? אִילֵימָא לְשׁוּפְרָא וְסַנְיָא? אַטוּ בְּשׁוּפְטְנֵי עַסְקִינָן?! אֶלָּא לִקְרוֹבָה וּרְחוֹקָה. כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּכְסָפִים הֶעֱלוּהָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּקַרְקַע הֶעֱלוּהָ.