במדבר כו:סא מדרש: תנחומא בובר, במדבר רבה, ספרא ומדרש תנחומא

ד"א טוב שם משמן טוב שמותן של חנניה מישאל ועזריה, משמן הטוב שנמשחו נדב ואביהוא, למה בני ארן נכנסו להקריב ונשרפו, חנניה מישאל ועזריה הושלכו לתוך כבשן האש וניצולו, הוי טוב שם.

בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן וּמַזְכִּיר סֻרְחָנָן, וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹא הָיָה עָוֹן בְּיָדָם אֶלָּא זֶה בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי צֵא וּרְאֵה כַּמָּה הִיא קָשָׁה מִיתָתָן שֶׁל בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא מַזְכִּיר מִיתָתָן מַזְכִּיר סֻרְחָנָן, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים הָיָה לָהֶם בַּסֵּתֶר שֶׁעַל יְדֵי כֵן מֵתוּ. וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכִי לִפְנֵי ה' מֵתוּ אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁקָּשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִסְתַּלְּקִים בְּחַיֵיהֶם דַּאֲבִיהֶם. בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה', רַבִּי יוֹחָנָן דְּיָפוֹ בְּעָא קוֹמֵי רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, כָּאן אַתְּ אָמַר לִפְנֵי ה' לִפְנֵי ה' שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (במדבר ג, ד): עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהוּא קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּפְלַיִם מֵאֲבִיהֶם.

[ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקְריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה לעצמה וכדאי קריבה לעצמה.