וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ׃
ספרי דאגדתא
ד"א בלילה ההוא נדדה שנת אבות העולם ממערת המכפלה, שכן כתיב הילל ברוש כי נפל ארז (זכריה יא ב), ואין ברוש אלא אברהם, שהוא ראש לאבות, בו בלילה נדדה שנת משה ואהרן, שנאמר קול יללת הרועים כי שודדה אדרתם (שם שם ג), בו בלילה נדדה שנת כל ישראל, והיו בוכין ומספידין שנמכרו להמן לטבח, בו בלילה נדדה שנת מרדכי שהיה מתיירא מפני המן, שאמר למחר אני צולבו. ד"א בלילה ההוא. נדדה שנת מלאכי השרת, שנאמר הן אראלם צעקו חוצה (ישעיה לג), לא נאמר שנתו של אחשורוש, אלא נדדה שנת המלך, שנת של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכי יש שינה במרום, אלא כשישראל חוטאים כביכול עושה עצמו כישן, שנאמר עורה למה תישן וגו' (תהלים מד כד) וכשישראל עושין רצונו של מקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (שם קכא ד). [ר' חמא בר גריון אמר כל בעלי שינה לא טעמו שינה כל אותו הלילה, אסתר היתה עסוקה בסעודתו של המן, מרדכי עסוק בשקו ובתעניתו, המן היה עסוק בקורתו, אמרו ישראל רבש"ע כתבת בתורה איש כי ימות ובן אין לו (במדבר כז ח), ואני להשמיד להרוג ולאבד, אמר כל הדין ממונא למאן הוא תרעא ליפתח וליעול וליסב כל מאן דבעי, באותה שעה אמר הקב"ה למלאך שממונה על השינה בני בצרה והרשע הזה ישן על מטתו, לך ונדוד את שנתו].
ספרי זוטא
ואל בני ישראל תדבר לאמר, יכול יוצאי מצרים בלבד ומניין אף לדורות אמרת ואל בני ישראל תדבר לאמר אף לדורות:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף קטו) א״ר יוחנן משום ר״ש בן יוחאי כל מי שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה כתיב הכא (במדבר כז ח) והעברתם את נחלתו וכתיב התם (צפניה א טו) יום עברה היום ההוא. (תהלים נה כ) אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר כל שאינו מניח בן וחד אמר כל מי שאינו מניח תלמיד. תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד דאמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר תסתיים ומדרבי יוחנן אמר תלמיד רבי יהושע בן לוי אמר בן והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי מטיא אלא למאן דשכיב בלא בני דכתיב (ירמיה כב י) בכו בכו להולך ואמר רב יהודה אמר רב להולך בלא בן זכר אלא רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד וכדרבי יהושע בן לוי אמר תלמיד רבי יוחנן אמר בן קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה: