במדבר כ:ח מדרש: דברים רבה, מדרש אגדה, במדבר רבה ומדרש לקח טוב

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן (דברים ט, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָם, רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כֵּיצַד, עַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּיְאוֹר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיוּ הַמִּצְרִיִּים וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנָּהָר, הַמִּצְרִי שׁוֹתֶה דָּם וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים אֶלָּא עַל הַמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ רָאָה חָקוּק עַל הַמַּטֶּה וְנִקְרַע. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כִּבְיָכוֹל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה וְנִקְרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, יז): רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ. בָּאוּ לְמָרָה כְּשֶׁעָלוּ מִן הַיָּם וְהָיוּ הַמַּיִם מָרִים, עָשָׂה שָׁם לָהֶם נִסִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וגו'. בַּסֶּלַע עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ח): וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וגו'. בַּבְּאֵר עָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֱווּ יוֹדְעִין כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה אֶלָא עַל הַמַּיִם, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת לָכֶם נִסִּים בְּמֵי הַיַּרְדֵּן.

ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו. שיתן מימיו והוא יתן כדי שישאו קל וחומר בעצמם לומר מה סלע זה שאין לו עונש ולא שכר עשה ציווי הבורא, אנו לא כל שכן:

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם (במדבר כ, ח), מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא ח, ג): וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאָה עַצְמוֹ עוֹמֵד עַל פְּנֵי הַסָּלַע. וְכֵן כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה', וְכָאן כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְרוֹאִין כָּל נִסִּים שֶׁבַּסָּלַע. הִתְחִילוּ לוֹמַר יוֹדֵעַ משֶׁה חָק הַסֶּלַע, אִם הוּא מְבַקֵּשׁ יוֹצִיא לָנוּ מַיִם מִזֶּה, נִמְצָא משֶׁה עוֹמֵד בְּסָפֵק, אִם אֶשְׁמַע לָהֶם, אֲנִי מְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמָּקוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב ה, יג): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְשַׁמֵר עַצְמוֹ כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁלֹא לְהַקְפִּיד כְּנֶגְדָן, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי סֶלַע כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר הוֹצֵא מִזּוֹ, צָוַח עֲלֵיהֶם (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הַמֹּרִים שִׁיטִין הַרְבֵּה יֵשׁ בּוֹ, הַמֹּרִים סַרְבָנִים, הַמֹּרִים שׁוֹטִים, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִים לְשׁוֹטִים מוֹרִים. הַמֹּרִים מְלַמְּדִים אֶת מְלַמְּדֵיהֶן, הַמֹּרִים מוֹרֵי חִצִּים (שמואל א לא, ג): וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים (דברי הימים א י, ג): הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. (במדבר כ, יא): וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע, הִכָּהוּ פַּעַם אַחַת הִתְחִיל הַסֶּלַע נוֹטֵף מַיִם מוּעָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, כְּזָב שֶׁהוּא נוֹטֵף טִפִּין. אָמְרוּ לוֹ בֶּן עַמְרָם הַלָּלוּ מַיִם לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם אוֹ לִגְמוּלֵי חָלָב, מִיָּד הִקְפִּיד כְּנֶגְדָן וְהִכָּהוּ פַּעֲמַיִם, וְיָצְאוּ מַיִם רַבִּים וְשָׁטְפוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה מְרַנֵּן כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה משֶׁה אֶלָּא מִסֶּלַע שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאַף אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלָיו וְכָל סֶלַע וְסֶלַע וּצְרוֹר שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ מוֹצִיאִים מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, טו): יְבַקַּע צֻרִים וגו'. וְלָמָּה נִתְפַּשׂ אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, מָשָׁל לְבַעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטֹּל גָּרְנוֹ שֶׁל לֹוֶה וְנָטַל שֶׁלּוֹ וְשֶׁל שְׁכֵנוֹ, אָמַר לוֹ הַוֶה אִם אֲנִי חַיָּב שְׁכֵנִי מֶה חָטָא. אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֲנִי הִקְפַּדְתִּי אַהֲרֹן מֶה חָטָא, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְקַלְּסוֹ (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה.