במדבר כ:יב מדרש: תנחומא בובר, שמות רבה, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש תנחומא

אם יעלה לשמים שיאו (איוב כו). זה משה שעלה אל הרקיע, ונגש אל הערפל, והיה כמלאכי השרת, ודיבר עמו פנים בפנים, וקיבל תורה מידו של הקב"ה, והיה מתחנן לפניו של ימות, ואמר לו הקב"ה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג כו), ולמה כעס הקב"ה עם משה, בשביל שהוכיח את ישראל, משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן, מסרו לפדגוג, כעס עליו הפדגוג ונזף בו, שמע המלך ואמר חיי מלכותי אין אתה מכניס לפלטרין שלי, כך אמר משה לישראל שמעו נא המורים (במדבר כ י), אמר לו הקב"ה לכן לא תביאו את הקהל הזה (שם שם יב).

אתה החילות (דברים ג כד). א"ל אתה הוא שפתחת לי פתח להתפלל לפניך, אימתי בשעה שעשו אותו מעשה, אמר לו הקב"ה הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים (דברים ט יד), אמר משה מי מחזיק בהקב"ה, אינו מבקש אלא להתפלל על בניו, מה כתיב שם ויחל משה את פני ה' אלהיו (שמות לב יא), אמר משה אחת נתפללתי על הציבור ונעניתי, אילו התפללו עלי הציבור לא יהיו נענין, למה שגזרת עלי, ואתה הוא שהחלות שקראת להם למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז כה), ועל שקראתי אותם שמעו נא המורים, אמרת לכן לא תביאו את הקהל הזה (במדבר כ יב).

ויצו פרעה לכל עמו - אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: אף על עמו גזר. ולמה עשה כן? שהיו אסטרולוגין אומרים לו: גואל ישראל, נתעברה ממנו אמו, ואין אנו יודעין אם ישראל הוא או מצרי הוא? באותה שעה כנס פרעה כל המצרים, ואמר להם: השאילו לי את בניכם תשעה חדשים, שאשליכם ליאור, הדא הוא דכתיב: כל הבן הילוד היאורה וגו', כל הבן של ישראל אין כתיב כאן, אלא כל הבן, בין יהודי בין מצרי, ולא רצו לקבל ממנו, שאמרו: בן מצרי לא יגאל אותן לעולם, אלא מן העבריות. היאורה תשליכוהו למה גזרו להשליכן ליאור? לפי שהיו רואין האסטרולוגין שמושיען של ישראל על ידי מים ילקה. והיו סבורין שבמים יטבע. ולא היה, אלא על ידי באר מים נגזר עליו גזרת מות, שנאמר (במדבר כ, יב-יג): יען לא האמנתם בי וגו'. ורבנן אמרי: העמיקו עצה, שלא יפרע הקדוש ברוך הוא מהן במים, לפי שהיו יודעין שאין הקדוש ברוך הוא משלם אלא מדה כנגד מדה, והיו בטוחים שלא יביא מבול לעולם, לכך גזרו להטביעם במים. וכל הבת תחיון מה צורך לפרעה לקים הנקבות? אלא כך היו אומרים: נמית הזכרים ונקח הנקבות לנשים, לפי שהיו המצריים שטופים בזימה: