קַ֚ח אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃
מדרש שכל טוב
והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים. והעל כמו והעלה ודומה לו והעל אותם הר ההר (במדבר כ כה), ושניהם לבדם במקרא:
תנחומא בובר
[ד"א] ויקח. אין ויקח אלא לשון משיכת דברים רכים, שמשך כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו, במשה כתיב ויקח משה ואהרן את האנשים האלה וגו' (במדבר א יז), וכן כתיב קח את אהרן ואת בניו וגו' (שם כ כה), הוי ויקח קרח, שבדברים רכים משך לבם.
ספרא
[ו] "ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט" – מלמד שנעשה משה סגן הכהנים לאהרן, והוא היה מפשיטו והוא היה מלבישו. וכשם שנעשה לו סגן בחייו כך נעשה לו סגן במותו שנאמר (במדבר כ, כה-כו) 'קח את אלעזר בנו…והפשט את אהרן את בגדיו'. ומנין שעשה משה כן? שנאמר (במדבר כ, כז) "ויעש משה כאשר צוה ה' ויעלו אל הר ההר" (שם כ, כח) "ויפשט משה את אהרן את בגדיו" – וכי האיך היה משה יכול להפשיט את בגדיו כסדרן? והעליונים הם עליונים לעולם והתחתונים הם תחתונים לעולם?! אלא אלו מעשה נסים, ועשה לו הקב"ה במיתתו יותר מבחייו, והעמידו משה על הסלע והפשיטו בגדי כהונה ובגדי שכינה נלבשים תחתיהם. (שם כ, כח) "וילבש אותם את אלעזר בנו" – וכי האיך היה יכול משה להלביש את אלעזר בגדים כסדרן?! אלא כבוד גדול חלק לו המקום במיתתו יותר מבחייו; שלבשו בגדי שכינה תחלה למטה והפשיט אהרן את הבגדים כסדרן והלביש את אלעזר בגדים כסדרן.