במדבר לב:יא מדרש: מדרש תנחומא, במדבר רבה, תנחומא בובר ומדרש אגדה

אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃

מדרש תנחומא

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי (משלי א, כה), כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יָעַצְתִּי עֲלֵיכֶם, קִלְקַלְתֶּם וּבִטַּלְתֶּם אוֹתָהּ. מִתְּחִלָּה, וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם (שמות ג, ח), בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים יָרַדְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שְׁנֵי מַלְאָכִים. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר, אֶחָד חוֹגֵר זֵינוֹ וְאֶחָד נוֹתֵן עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. רַב הוּנָא אָמַר, פּוּרְפּוּרְיָא הִלְבִּישָׁם וְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק עֲלֵיהֶם. כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּיָדָם, לֹא הָיָה דָּבָר רַע נוֹגֵעַ בָּהֶם וְלֹא מַלְאָךְ וְלֹא דָּבָר אַחֵר. וּכְשֶׁחָטְאוּ, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, הוֹרֵד עֶדְיְךָ (שם לג, ה). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה (שם פסוק ד). וּכְתִיב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב (שם פסוק ו). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵבִיא מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם בִּרְשׁוּתְךָ, חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ. אָמַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְחִנָּם נִבְרֵאתִי בָּעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרָאתִיךָ שֶׁתִּהְיֶה מַשְׂכִּיל בְּכָל אֻמָּה חוּץ מֵאֻמָּה זוֹ שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת בָּהּ. רָאָה עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא, חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת (שמות לב, טז). מַאי חָרוּת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וּרְאוּ עֵצָה שֶׁיָּעַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. מִיָּד קִלְקְלוּ אֶת הָעֵצָה אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי. אָמַר מֹשֶׁה, וְשָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. מָה אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים. אֱלֹהֵי כְּנַעַן הֵם קָשִׁים מֵאֱלֹהֵי מִצְרַיִם. אֱלֹהֵי מִצְרַיִם שֶׁקֶר. אֲבָל שֶׁל כְּנַעַן, בַּעֲלֵי כֹחַ הֵם. וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ', מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָאֻמּוֹת, לְאֵלּוּ שֶׁקְּרָאָם בְּנִי בְּכוֹרִי, הוּא מְכַלֶּה כָּךְ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם. אָמַר מֹשֶׁה, אַתָּה אוֹמֵר, אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. וַאֲנִי אוֹמֵר, סְלַח נָא. אַכֶּנּוּ בַּדֶּבֶר וְאוֹרִשֶּׁנּוּ. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּט לִבְרִית אֲבוֹתָם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, שֶׁתַּעֲמִיד מֵהֶם מְלָכִים נְבִיאִים וְכֹהֲנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין אַתָּה מִבְּנֵיהֶם, אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כָּךְ, עָמַד וּבָא לְפָנָיו בְּמִדָּה אַחֶרֶת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ', וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, יֹאמְרוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָם. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם, וְהֵיאַךְ יֹאמְרוּ, מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה, עַכְשָׁו יֹאמְרוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֶחָד הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד, לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲמֹד. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עֲשֵׂה בִּשְׁבִילְךָ, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה', תְּנַצֵּחַ מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. אֲנִי אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ, בְּאֵיזוֹ מִדָּה אַתָּה דָּן אֶת עוֹלָמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ (שמות לג, יג). וּמִדַּת הַדִּין הַעֲבִירָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא (שם לד, ו). אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁאָמַרְתָּ לִי, קַיֵּם, יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' וְגוֹ', ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שם), סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה. קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דְּבָרָיו וְהוֹדָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן עֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר כִּדְבָרֶיךָ. וְאוּלָם חַי אֲנִי, אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא נִכְנַס. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִם הָיָה עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא הָיָה נִכְנָס. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין וְגוֹ' (מלאכי ג, יח). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם. כָּל הַלַּיְלָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת שִׁפְחָתָהּ לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָא, אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ, וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנִיתָא, יָבֹא הַבֹּקֶר תֵּדַע מִי נָאָה אוֹ מִי שֶׁאוֹהֵב הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִין וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה, יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע בְּמִי חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה (ישעיה כא, יב). יָבֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרֵאת בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע (מלאכי ג, יח). כְּתִיב: אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ (תהלים סב, י), אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת (שם), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶם בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא טז, ל).
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

וְאוּלָם חַי אָנִי (במדבר יד, כא), אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה (במדבר לב, יא), בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת בֵּין שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה בֵּין שֶׁלֹא הָיָה עִמָּהֶם בָּעֵצָה. וְאִם הֵבִיא שְׁתֵּי שַׂעֲרוֹת וְהוּא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, הָיָה עִמָּהֶן בָּעֵצָה לֹא הָיָה נִכְנַס, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶן פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה. בּוֹא וּרְאֵה מַה (מלאכי ג, יח): בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. מָשָׁל לְמַטְרוֹנִיתָא שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, כָּל הַלַּיְלָה אוֹמֶרֶת אוֹתָהּ שִׁפְחָה לְאוֹתָהּ מַטְרוֹנָה אֲנִי נָאָה מִמֵּךְ וְהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מִמֵּךְ. אָמְרָה לָהּ אוֹתָהּ מַטְרוֹנָה יָבֹא הַבֹּקֶר וְנֵדַע מִי נָאָה וּמִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. אַף כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ מַעֲשֵׂינוּ יָפִים וּבָנוּ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ אָמַר יְשַׁעְיָה יָבוֹא הַבֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, יב): אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, יָבוֹא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּקְרָא בֹּקֶר וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּמִי חָפֵץ, (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כְּתִיב (תהלים סב, י): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּל הֲבָלִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, (תהלים סב, י): בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, מוֹחֵל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַזָּל מֹאזְנַיִם בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם.
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

אם יראו [את הארץ אשר נשבעתי לאבותם (שם שם כג), וכתיב אם יראו] האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה [ומעלה] (שם לב יא), בין שהיה בעצה ובין שלא היה בעצה נכנס, אנשים העולים ממצרים, אם הביא שתי שערות והוא פחות מבן עשרים, אם היה עמהם בעצה לא היה נכנס, ואעפ"כ לא מת אחד מהם פחות מששים, בא וראה מה בין צדיקים לרשעים, [כענין שנאמר ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע] (מלאכי ג יח), משל למטרונית אחת שהיתה לה שפחה [כושית], והלך בעלה למדינת הים, כל הלילה היתה שפחה אומרת למטרוניתא, [אני נאה ממך והמלך אוהב אותי יותר ממך, אמרה לה אותה מטרוניתא] יבא הבקר ונדע מי [נאה ומי] אהב המלך, כך אומות העולם אומרים לישראל אנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקב"ה, לכך (אמר ישעיה) [אמרו ישראל] יבא הבקר ואני יודעין במי חפץ הקב"ה, שנאמר אמר שומר אתא בקר (ישעיה כא יב), יבא העולם הבא שנקרא בקר, ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע (מלאכי ג יח).
שאל רבBookmarkShareCopy