במדבר לה:יט מדרש: ספרי זוטא, אוצר מדרשים וספרי במדבר

לפה שנ' יד העדים תהיה בו בראשונה להמי' ויד כל ה' בא' (דברים יז ז) הרי מי שברח לבבל יכול ילכו אחריו לשם א' כן גואל הדם הוא ימית את הרוצח ומנ' אפ' אמר איני יכול להקבילו ת״ל בפגעו בו הוא ימיתנו:

א״ר פנחס הכהן בשעה שהיו ישראל על הים והיו אוכלסין של פרעה זורקין חצים על ישראל, הקיפם הקב״ה בענני כבוד וסכך עליהם שלא יזיקו, שנאמר סכות לראשי ביום נשק (תהלים ק״מ ח׳), וכתיב ועננך עומד עליהם (במדבר י"ד י"ד), ועתידים כל האומות ליכנס בירושלם על ישראל להלחם עמם, שנאמר ואספתי כל הגוים אל ירושלם למלחמה (מלכים ב ט״ז:ה׳), ויצא הקב״ה ונלחם עמהם, שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם (זכריה י״ד:ג׳), והיינו דכתיב הנה יום בא לה׳ (שם). ד״א, הנה יום בא לה׳ – למה באים בירושלם? אמר שמואל בר נחמני מפני שפתחו של גיהנם בירושלם, שנאמר נאום ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם (ישעיהו ל״א:ט׳), ויפתח להם הפתח ויעלו לירושלם, וידין אותם שם, לפי שבמקום שקפחו הלסטים שם צולבים אותם, ויאמרו לפני הקב״ה מתי יהיה זה הדין? וא״ל, אין לכם לידע אלא לחכות לי, שנאמר לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם יְהוָה לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ (צפניה ג׳ ח'), והיאך יהיה הדין שלהם? יהיו מסורין ביד מלאכים או יהיו נדונים בגיהנם? וא״ל לישראל הרשות בידכם להמית אותם במיתה שאתם רוצים, שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח (במדבר ל״ה:י״ט), ולא עוד אלא כל מי שעשה עמכם בעוה״ז כאלו עשה עמי, שכך אמר הקב״ה למשה נקום נקמת בני ישראל (במדבר ל״א:ג׳), ואח״כ אמר לתת נקמת ה׳ במדין (שם). ואף לעוה״ב עומדים כל האומות על ישראל להכחידם, שנאמר לכו ונכחידם (תהלים פ״ג), לא עליכם לבד עומדים אלא גם עלי, שנאמר יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ על ה׳ ועל משיחו (שם ב׳), ואמסרם בידכם ואתם גובים את נקמתי, שנאמר וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כ״ה י"ד).

גואל הדם הוא ימית את הרוצח – למה נאמר? לפי שהוא אומר אם באבן יד או בכלי עץ, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב. מנין בשאר כל דבר? הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי העץ, ולא ראי העץ כראי אבן, ולא ראי זה וזה כראי כלי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שניהם. הצד השוה לשלשתם – שהוא כדי להמית, ואם המית מצוה ביד גואל הדם להמיתו – אף כל שהוא כדי להמית והמית – מצוה ביד גואל הדם להמית ת"ל ביד גואל הדם: