וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֙פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת׃
אוצר מדרשים
כ״ה) מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חבירו, כיצד? לא תקחו כופר לנפש רוצח (במדבר ל״ה:ל״א) והלא הריגת רוצח בכלל כל העונשין היה ולמה יצא? ללמד: לרוצח אין לוקחין כופר אבל לוקחין כופר על שן ועין וליד ולרגל ולכויה ולחבורה ולשאר חבלות.
ספרא
[ז] יכול סימא את עינו, יסמא את עינו? קיטע את ידו, יקטע את ידו? שיבר את רגלו, ישבר את רגלו? תלמוד לומר "ומכה בהמה..מכה אדם" – מה מכה בהמה בתשלומין, אף מכה אדם בתשלומין. אם נפשך לומר (במדבר לה, לא) "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" – לרוצח אין אתה נוטל כופר, נוטל אתה לאיברים כופר.
מדרש לקח טוב
פס'. שבר תחת שבר. יכול ממש הרי שהיה סומא וסומא איך אני מקיים בו עין תחת עין אין לי אלא ממון שנאמר כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. נאמר כאן נתינה ונאמר להלן ונתן בפלילים. מה להלן ממון אף כאן ממון. וכן הוא אומר (במדבר ל״ה:ל״א) ולא תקחו כפר לנפש רוצח. רוצח לא אבל לאברין אתה לוקח כופר: