בראשית א:ג מדרש: בראשית רבה ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): "וְהוּא גָּלֵי עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא". "הוא גלי עמיקתא" זו גיהנם שנאמר (משלי ט, יח): "ולא ידע כי רפאים שם" ואומר (ישעיה ל, לג): "העמיק הרחיב". "וּמְסַתְּרָתָא" זו גן עדן שנאמר (שם ד, ו) "למחסה ולמסתור מזרם וממטר" ואומר (תהלים לא, כא): "תסתירם בסתר פניך". ד"א "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "הוי המעמיקים מה'" "ומסתרתא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם). "ידע מה בחשוכא" אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (ישעיה כט, טו): "והיה במחשך מעשיהם". "וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא" אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד, יח): "ואורח צדיקים כאור נוגה" ואומר (תהלים צז, יא): "אור זרוע לצדיק וגו'". א"ר אבא סרונגיא "ונהורא עמיה שרא" זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס, א): "קומי אורי וגו'". בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא" "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ'" ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ, כב) "הנוטה כדוק שמים" "ואת הארץ" ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו'" "ויאמר אלהים יהי אור" ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד, ב): "עוטה אור כשלמה":

ר' יצחק פתח (תהלים קיט, קס): "ראש דברך אמת וגו'" א"ר יצחק מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (ירמיה י, י): "וה' אלהים אמת". "ולעולם כל משפט צדקך" שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים ויאמרו אלהים אין כתיב כאן אלא ויאמר אלהים בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים:

רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות. "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום. "וָבֹהוּ" זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. "וְחֹשֶׁךְ" זה דורו של אנוש על שם (ישעיה כט, טו): "וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי וְגוֹ'". "עַל פְּנֵי תְהוֹם" זה דור המבול שנאמר (בראשית ז, יא): "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום". "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" על שם (שם ח, א) "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ" אמר הקדוש ברוך הוא עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה תבא האורה. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" זה אברהם הה"ד (ישעיה מא, ב): "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק וגו'" אל תקרא העיר אלא האיר. "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" זה יעקב. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה" זה עשו. "וַיְהִי עֶרֶב" זה עשו "וַיְהִי בֹקֶר" זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב "יוֹם אֶחָד" שנאמר (זכריה יד, ז): "והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו'". דבר אחר "יוֹם אֶחָד" שנתן לו הקדוש ברוך הוא ואיזה זה יום הכפורים: