בראשית ב:יח מדרש: ספרי דברים, פרקי דרבי אליעזר, ספר הישר (מדרש) ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

מול סוף, מלמד שהוכיחם על מה שעשו על הים שהמרו על הים והפכו עורף כלפי משה שלש מסעות, רבי יהודה אומר המרו על הים והמרו בתוך הים וכן הוא אומר (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף, יכול לא הוכיחם אלא בתחילת מסע, בין מסע למסע מנין תלמוד לומר בין פארן ובין תפל. [ובין תפל ולבן] דברי תפלות שתפלו על המן וכן הוא אומר (במדבר כא ה) ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, אמר להם שוטים כל עצמם של מלכים אין בוררים להם אלא לחם קל שלא יהא אחד מהם גוסה ודלריא אוחזתו אבל אתם בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתרעמים לפני הוי בשטות אביכם הלכתם שאמרתי (בראשית ב יח) אעשה לו עזר כנגדו, בטובה שהיטבתי לו בה נתרעם לפני ואמר (שם ג יב) האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.

וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים וְלַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים. וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, יד): ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה״. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), וְאֵלּוּ הֵן: (בראשית א, ג): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״, (בראשית א, ו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ״, (בראשית א, ט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם״, (בראשית א, יא): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ״, (בראשית א, יד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת״, (בראשית א, כ): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, (בראשית א, כד): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ״, (בראשית א, כו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם״, (בראשית א, כט): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם״, (בראשית ב, יח): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״. וּבִשְׁלֹשָׁה כּוֹלְלוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, ג): ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א ז, יד): ״בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת״. וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד, ג): ״בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ״.

ויאמר יי לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו · ויפל יי תרדמה על האדם ויישן ויסר צלע אחת מצלעותיו ויבן עליה בשר ויעש אותה לאשה ויביאה אל האדם · ויקץ אדם משנתו והנה אשה עומדת לנגדו: ויאמר זה עצם מעצמי היא ולה יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת: ויקרא האדם את שמה חוה כי היא היתה אם כל חי: ויברך אותם אלהים ויקרא את שמם אדם ביום הבראם: ויאמר יי אלהים פרו ורבו בארץ ומלאו את הארץ: