וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃
מדרש אגדה
ואל קין ואל מנחתו לא שעה וגו'. וכיון שראה קין שלא חשש הקב"ה למנחתו, חרה ונפלה פניו, ולכך אמרו החכמים שהכלאים צמר ופשתים אסור שאסר הקב"ה ללבוש כשם שלא נתערב קרבן קין שהיה מזרע פשתן עם קרבן הבל, שהיה מבכורות צאנו שלא נגזז לצמר, כך שלא יתערבו ב' מינים הללו, לא בלבושם ולא בפעולה לשום הנאה בעולם:
מדרש תנאים
ד״א לא שע' אב' לא שיערום אבותיכם אם יש בהן צורך ואם אין בהן צורך אלא מלמד שהיו מקריבין להן ואינן מרצין מידם כענין שנ' (ברא' ד ה) ואל קין ואל מנחתו לא שעה: