וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
ספר הישר (מדרש)
וידע יי את אשר עשה קין לאחיו וירא יי אל קין ויאמר אליו אי הבל אחיךְ אשר אִתךְ: ויכחש קין ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי: ויאמר אליו יי מה עשית קול דמי אחיךְ צועקים אלי מן האדמה אשר הרגת אותו שם: כי הרגת את אחיךְ ותכחש אלי ותחשוב בלבבךְ לאמר לא ראיתיךְ ולא אדע כל מעשיךָ אשר תעשה: ותעשה את הדבר הזה ותמית את אחיךְ חִנם על אשר דִבר אליך נכונה: ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיךְ מידךְ ואשר קברתָ אותו בה: והיה כי תעבוד אותה לא תוסף תֵת כֹחהּ לךְ כאשר בתחִלה: כי קוץ ודרדר תצמיח לךְ האדמה ונע ונד תהיה בארץ עד יום מותךְ: ויצא קין בעת ההיא מלפני יי מן המקום אשר היה שם וילך נע ונודד בארץ קִדמת עדן הוא וכל אשר לו: וידע קין את אשתו בימים ההם ותהר ותלד לו בן: ויקרא את שמו חנוך לאמר בעת ההיא החל־ להניחו ולהשקיטו בארץ: וגם בעת ההיא החיל קין לבנות עיר ויבנה את העיר ויקרא את שם העיר חנוך כשם בנו: כי הנח לו יי בארץ בימים ההם ולא נע ולא נד כבתחלה: ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל: ומחויאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך: ויהי בשנת שלשים שנה ומאת שנה לחיי אדם בארץ וידע אדם עוד את חוה אשתו ותהר ותלד בן בדמותו כצלמו: ותקרא את שמו שת לאמר כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין: ויחי שת מאת שנה וחמש שנים ויולד בן: ויקרא שת את שם בנו אנוש לאמר כעת ההיא החלו בני האדם לרוב על פני האדמה ולהכאיב את נפשם ולבם לפשוע ולמרוד באלהים: ויהי בימי אנוש ויוסיפו עוד בני אדם למרוד ולפשוע באלהים להוסיף חרון אף יי על בני האדם : וילכו בני האדם ויעבדו אלוקים אחרים, וישכחו את ה׳ אשר בראם בארץ. ויעשו בני האדם בימים ההם צלמי נחושת וברזל עץ ואבן, וישתחוו להם ויעבדום. ויעשו כל איש אלוק והשתחווה לו, ויעזבו בני האדם את ה׳ כל ימי אנוש ובניו:
מדרש אגדה
ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך. לפי שהקב"ה חפץ בתשובתם של רשעים, והיה צריך לומר רבונו של עולם אתה יודע כל הנסתרות אני הרגתיו וחטאתי והיה הקב"ה מוחל לו, והוא לא עשה כן, וכיון ששמע הקב"ה שואלו אי הבל אחיך חשש בלבו כי עבים סתר לו ואינו רואה מעשה בני אדם, והתחיל לכזב לפניו ולאמר לא ידעתי:
מדרש לקח טוב
פס'. ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך. אמר רבי אבא בר כהנא זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב״ה ומצאן עציץ של מימי רגלים קין וחזקיה ובלעם. קין דכתיב (בראשית ד׳:ט׳) אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי היה לו לומר רבונו של עולם הכל גלוי לפניך הנסתרות והנעלמות ואתה שואלני מה תשובה באת לו (שם) קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. חזקיהו דכתיב (מ״ב כ) מה אמרו האישים האלה והיה לו לומר אתה נביאו של הקב״ה והוא גלי עמיקתא ומסתרתא ואתה שואלני אלא התחיל להתהלל בעצמו ואמר (שם) מארץ רחוקה באו מבבל ומה תשובה באת לו (שם) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך. ומבניך אשר יצאי ממך והיו סריסים וגו' וכן בלעם הרשע היה לו לומר אין כל דבר נעלם ממך. אלא אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי א''ל הקב״ה לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא. שנאמר (דברים ז׳:י״ד) ברוך תהיה מכל העמים. וכבר קדמה ברכתו עליהם. ואין כלי של ברכה מחזיק קללה: