כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
מדרש תנחומא
נִשְׁאֲרוּ שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד, קַיִן הָרוּג וְאוֹתוֹ תִינוֹק הָרוּג וְלֶמֶךְ סוּמָא. לָעֶרֶב יָצְאוּ נָשָׁיו אַחֲרָיו, מָצְאוּ זְקֵנָם הָרוּג, וְתוּבַל קַיִן בְּנָם הָרוּג, וְלֶמֶךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחָה הָאָרֶץ פִּיהָ וּבָלְעָה אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת, חֲנוֹךְ וְעִירָד וּמְחוּיָאֵל וּמְתוּשָׁאֵל, וְנַעֲשָׂה לֶמֶךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כִּי שִׁבְעָתַיִם יֵקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה (בראשית ד, כד).
מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה
(לבר' ד', כ"ד).
ויאמר לו י"י לכן כל הורג קין וגו' (שם, ט"ו), א"ל: ארבע משפחות היו עתידים לצאת מאחיך ובטלתם מן העולם, כך תפתח הארץ את פיה ותבלע לך ארבע משפחות, ואלו הן: חנוך, עירד, מחויאל, ומתושאל. וכיצד נהרג קין, נעשה מלאך המות ק"ל שנה, והיה נע ונד בארץ בקללה. למך בן בנו היה שביעי לדורות, וסומא היה. כשהיה יוצא לצוד, היה בנו אוחז בידו, וכשהיה רואה קרן חיה היה אומר: חיה אני רואה, והיה מותח את הקשת כנגדה והורגה. וכשראה קרנו של קין בין שני הרים ולא ראה לקין, אמר לו: קרן חיה אני רואה. משך בקשת כנגדה והרגו. וכשהלכו לקחת אותה, אמר לו התינוק: זקני הוא. טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג, שנ' ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי וגו' (שם, כ"ג). נשארו שלשתם במקום אחד: קין הרוג, והתינוק הרוג, ולמך סומא. באותה שעה פתחה הארץ את פיה ובלעה ארבעה משפחות: חנוך, עירד, מחויאל, ומתושאל, ונעשה למך מלאך המות, לקיים מה שנ' כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה (שם, כ"ד). ילמדנו.
ויאמר לו י"י לכן כל הורג קין וגו' (שם, ט"ו), א"ל: ארבע משפחות היו עתידים לצאת מאחיך ובטלתם מן העולם, כך תפתח הארץ את פיה ותבלע לך ארבע משפחות, ואלו הן: חנוך, עירד, מחויאל, ומתושאל. וכיצד נהרג קין, נעשה מלאך המות ק"ל שנה, והיה נע ונד בארץ בקללה. למך בן בנו היה שביעי לדורות, וסומא היה. כשהיה יוצא לצוד, היה בנו אוחז בידו, וכשהיה רואה קרן חיה היה אומר: חיה אני רואה, והיה מותח את הקשת כנגדה והורגה. וכשראה קרנו של קין בין שני הרים ולא ראה לקין, אמר לו: קרן חיה אני רואה. משך בקשת כנגדה והרגו. וכשהלכו לקחת אותה, אמר לו התינוק: זקני הוא. טפח שתי ידיו בחרטה ונגע בראש התינוק והרגו בשוגג, שנ' ויאמר למך לנשיו וגו' כי איש הרגתי וגו' (שם, כ"ג). נשארו שלשתם במקום אחד: קין הרוג, והתינוק הרוג, ולמך סומא. באותה שעה פתחה הארץ את פיה ובלעה ארבעה משפחות: חנוך, עירד, מחויאל, ומתושאל, ונעשה למך מלאך המות, לקיים מה שנ' כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה (שם, כ"ד). ילמדנו.
בראשית רבה
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי - רבי יוסי בר חנינא אמר: תבען לתשמיש. אמרו לו:, למחר המבול בא נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה?! אמר להן: כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו. וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו. אתמהא?! קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי, אינו דין שיתלה לי על זה?! רבי אומר: ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקב"ה שטר חובו?! רבי יעקב בר אידי בעי קמיה דר' יוחנן: אם איש, למה ילד? ואם ילד למה איש? אמר לו: איש לאברים וילד לשנים. אמר להן: איתא, ניזיל גבי אדם. אזלון לגבי אדם. אמר לו: עשו אתם שלכם והקדוש ברוך הוא עושה את שלו. ואמרין ליה: אסיא! אסי חיגרתך! כלום פרשת מחוה הרי ק"ל שנה, אלא כדי שלא תעמיד ממנה בן, אתמהא?! כיון ששמע כן, נזקק להעמיד תולדות: