בראשית ט:יח מדרש: אוצר מדרשים, אסתר רבה, אגדת בראשית ובמדבר רבה

א׳) ויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם וחם ויפת (בראשית ט׳ י"ח), זש״ה יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים ל״ב ח׳), ויהיו בני נח יפת ובניו ט״ו, חם ובניו ל״ב, שם ובניו כ״ז ומאלה נפצה כל הארץ, ע״ד היו ולא נחלק העולם אלא לשבעים, יצב גבולות עמים, יעקב ובניו בירידתו למצרים שבעים היו, אמור מעתה שם וארפכשד ושלח ועבר צדיקים היו ולא נבללו עם האומות, (עי׳ ילקוט רמז ס״א ורש״י דברים ל״ב ח׳).

הָיָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָיָה, הוּא תְּחִלָּתוֹ וְהוּא סוֹפוֹ. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, מֵעַתָּה הוּא תְּחִלָּתוֹ וְהוּא סוֹפוֹ, אֲמַר לוֹן אַף הִיא לָא תָּבְרָה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְוֵויהוֹן בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, מִנְיַן עֵקֶב שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹל בּוֹרְאוֹ, וַהֲווֹ שְׁנוֹתָיו מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, מַה מְּקַיֵּם בּוֹ, הָיָה, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן לְהַדְרִיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּתְשׁוּבָה, (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן לְמִיתָה. (בראשית ג, א): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, מְתֻקָּן לְפֻרְעָנוּת. (בראשית ד, ב): וְקַיִּן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה, מְתֻקָּן לְגָלוּת, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (בראשית ד, טז): וַיֵּצֵא קַיִּן מִלִּפְנֵי ה' וגו' לוֹמַר נָע וָנָד. (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, מְתֻקָּן לְיִסּוּרִין. (בראשית ו, ט): נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, הָיָה מְתֻקָּן לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ. (שמות ג, א): וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, הָיָה מְתֻקָּן לִגְאֻלָּה. מָרְדֳּכַי הָיָה מְתֻקָּן לִגְאֻלָּה. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, הָיָה, רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן: נֹחַ, אֶתְמוֹל (איוב יד, יט): אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִצְטְרוּבּוֹלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמּוֹחוּ בִּימֵי הַמַּבּוּל, וְהָכָא אָמַר (בראשית ט, יח): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה, לוֹמַר רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. יוֹסֵף, אֶתְמוֹל (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל, וְעַכְשָׁו (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. משֶׁה, אֶתְמוֹל בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה, וְעַכְשָׁו מְשַׁקְּעוֹ בַּיָּם, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. אִיּוֹב, אֶתְמוֹל (איוב טז, יג): יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי, וְעַכְשָׁו (איוב מב, י): וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה, אֶלָּא רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. מָרְדֳּכַי, אֶתְמוֹל וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְעַכְשָׁו יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. מַה מֹּר רֹאשׁ לְכָל הַבְּשָׂמִים, אַף מָרְדֳּכַי רֹאשׁ לַצַּדִּיקִים בְּדוֹרוֹ.

פרק י' תורה.
[א] ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה (בראשית ט יח). זש"ה טוב מעט לצדיק וגו' (תהלים לז טז), טובים ישראל לצדיקו של עולם, דכתיב לא מרובכם [מכל העמים] וגו' (דברים ז ז), מהמון רשעים רבים (תהלים שם), משבעים אומות מ"ה שנקראו המון, שנאמר הוי המון עמים רבים וגו' (ישעי' יז יב). ד"א טוב מעט לצדיק. טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן ההמונים שהי' בדור המבול, מהמון רשעים רבים, שהרבה המונים היו בדור המבול שכל אשה ואשה מהם הי' יולדת ד' וחמשה בכרס אחד בכל שנה ושנה, והיתה יולדת שני פעמים בשנה כצאן, והי' מהלכים בן יומן, ויוצאים אצל אבותיהם, שנאמר ישלחו כצאן עוילהם וגו' (איוב כא יא), ראה כמה המונים היו, ומתוך כך הכעיסו להקב"ה, אבל נח מה כתיב בו, ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה לב), לא כשם שכתיב בכולהן ויולד בנים ובנות, [אלא] אלה תולדות נח, שלשה. אלה בני נח, טובים היו לנח שלשת בניו מכל אותן האוכלסין, טוב מעט לצדיק, אלה תולדות בני נח.