בראשית יב:ט מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, בראשית רבה ומדרש שכל טוב

‎רַבִּי בְּרַכְיָה פָּתַח, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וְגוֹ' (שה״‎ש ח, ח). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן. קְטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים. וְלָמָּה נִקְרֵאת אָחוֹת? שֶׁאִחָה אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּאָדָם הַזֶּה שֶׁקּוֹרֵעַ וּמְאַחֶה, לְפִיכָךְ נִקְרָא אָחוֹת.

ואתן לך ארץ חמדה (ירמיה ג יט). ארץ שנתחמדו לה אבות העולם, אברהם, שנאמר ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב ט), וכן הוא אומר גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם (שם כג ד), ויצחק, (אף הוא נתחמדה לה כשהיה מסתלק מן העולם, מה אמר לבניו קברו אותי אל אבותי אל שדה עפרון בן צוחר החתי) [אף הקב"ה מחבבה לפני יצחק, גור בארץ הזאת וגו' (שם כו ג)], ויעקב כך הוא מצוה, בקברי אשר כריי לי בארץ וגו' (שם נ ה), הוי ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ארץ שהיא צביונים של אומות העולם.

"ויבן שם מזבח לה'" אמר רבי אלעזר ג' מזבחות בנה אחד לבשורת א"י וא' לקנינה וא' שלא יפלו בניו הה"ד (יהושע ז, ו ): "ויקרע יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם" אר"א בן שמוע התחילו מזכירים זכותו של אברהם אבינו שנאמר (בראשית יט, כז ): "ואנכי עפר ואפר" כלום בנה אברהם מזבח בעי אלא שלא יפלו בניו בעי. "ויקרא בשם ה'" מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה. ד"א "ויקרא" התחיל מגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה. "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה" מחקה והולך ומכוין כנגד ביהמ"ק.