בראשית יד:ג מדרש: מדרש אגדה, מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח. אמר שחברו אל עמק השדים, בתחלה היה נקרא עמק השדות שהיה המקום מיושב, ולבסוף נעשה ים המלח:

תהומות יכסיומו. וכי תהומות היו שם והלא עשונית היא, שנאמר אל עמק (השדה) [השדים] היא ים המלח (בראשית יד ג), כדדרשינן התם, אלא מלמד שנקבע תהום התחתון ועלה על העליון וחיפה עליהם את הרקיע, והקדיר עליהם את המאורות, [כענין] שנאמר כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך (יחזקאל לב ח), וכתיב כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וגו' (ישעי' יג י), וכתיב ובתחפנחס חשך היום (יחזקאל ל יח), מפני מה, היא ענן (יכסה) [יכסנה] (שם שם), והיו מימי התהומות נלחמים בהם בכל מיני פורעניות גל זה טרפו לזה, וגל זה טורפו לזה, ונפשותם מתמררת ואינה נשמטת מן הגוף, ולאחר שהיו מטורפין בין גלי התהומות ירדו במצולות כמו אבן, ואין מצולה אלא משקע מים רבים ועזים, שנא' ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן במים עזים (שמות טו ה), וכי מצולות היו שם, והלא עשונית היא, שנא' אל עמק השדים היא ים המלח (בראשית יד ג), כדדרשינן התם, ומה ת"ל במצולות דמשמע לשון רבים, אלא מלמד שנפרץ ים הגדול לתוכו. והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורעניות:

כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים, שֶׁהָיְתָה מְנִיקָה אוֹתָן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁדַיִם מְנִיקִין אֶת הַתִּינוֹק. הוּא יָם הַמֶּלַח, שֶׁבַּעֲוֹנָם נַעֲשָׂה אוֹתוֹ עֵמֶק לְמַיִם מְלוּחִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהלים קז, לד), לָמָּה? מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ (תהלים קז, לד).