בראשית יד:יח מדרש: דברים רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ובמדבר רבה

ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ (דברים ג, כד), מַהוּ ה' אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת דִּמָּה משֶׁה אֶת עַצְמוֹ לְאַבְרָהָם וְלֹא הוֹעִיל לוֹ כְּלוּם, כֵּיצַד, אַבְרָהָם קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר הִנֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, א): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, מַהוּ הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה, הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, וְזָכָה לִכְהֻנָּה וְזָכָה לְמַלְכוּת, זָכָה לִכְהֻנָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, וְזָכָה לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יז): אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וְאַף משֶׁה בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד. (שמות ג, ה): וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם, אֵין לְךָ עֵסֶק בַּכְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, י): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. אֵין לְךָ עֵסֶק בַּמַּלְכוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, יח): כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם. אַבְרָהָם אָמַר (בראשית טו, ב): ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם מִתְבַּקֵּשׁ בַּדִּין שֶׁיִּהְיוּ לִי בָנִים תֵּן לִי, וְאִם לָאו בְּרַחֲמִים תִּתֵּן לִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בַּדִּין מִתְבַּקֵּשׁ לְךָ (בראשית טו, ד): וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו, וְאַף משֶׁה כָּךְ אָמַר: ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ, אִם מִתְבַּקֵּשׁ בַּדִּין שֶׁאֶכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶכָּנֵס, וְאִם לָאו אֶכָּנֵס בְּרַחֲמִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וגו', (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה הֵיאַךְ הַדְּבָרִים חֲזָקִים, הִתְחִיל מְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים.

א״ר זכריה משום ר׳ ישמעאל בקש הקב״ה להוציא כהונה משם שנא׳ (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם וגו׳ והוא כהן לאל עליון כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר (שם) ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון וגו׳ וברוך אל עליון וגו׳ אמר ליה אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת רבו שנאמר (תהלים קי א) לדוד מזמור נאם ה׳ לאדני וגו׳ וכתיב בתריה נשבע ה׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב (בראשית יד יח) והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:

יז אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא כְּהֻנָה מִשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית י״ד:י״ז-י״ח) "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וְגוֹ', וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם, הוֹצִיאָהּ מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן וְגוֹ', וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן" וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם: וְכִי מַקְדִּימִין בִּרְכַּת עֶבֶד לְבִרְכַּת רַבּוֹ? (לפיכך הוציאה מאברהם) [מִיָּד נְתָנָהּ לְאַבְרָהָם], שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״י:א׳) "לְדָוִד מִזְמוֹר, נְאֻם ה' לַאדֹנִי" וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: "נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק", עַל דִּבּוּרוֹ שֶׁל מַלְכִּי צֶדֶק, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: (בראשית י״ד:י״ח) "וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", הוּא כֹּהֵן וְאֵין זַרְעוֹ כֹּהֵן.