בראשית יז:כו מדרש: אוצר מדרשים, תנחומא בובר, שיר השירים רבה ובמדבר רבה

ל״ו) בארבעה מקומות הוא אומר בעצם היום הזה: בנח, ובאברהם, ובמצרים, ובמשה. בנח – שנאמר בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז׳:י״ג), אמר הקב״ה אם נכנס נח בתיבה בלילה עכשיו בני דורו אומרים כך וכך, אילו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו ליכנס, ולא עוד אלא היינו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין עליו את התיבה, אמר הקב״ה הרי אני מכניסו בחצי היום ומי שיש בידו כח למחות יבא וימחה, לכך נאמר בעצם היום הזה בא נח. באברהם – נאמר בעצם היום הזה נימול אברהם (שם י״ז), אמר הקב״ה אם מל אברהם עצמו בלילה עכשיו כל דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו, לכך אמר הקב״ה בעצם היום הזה נימול אברהם. במצרים – נאמר בעצם היום הזה וגו׳ (שמות י״ב:י״ז) אמר הקב״ה אם מוציא אני את ישראל ממצרים בלילה עכשיו המצריים יאמרו כך וכך, אילו היינו יודעין בהן לא היינו מניחים אותם לצאת, לכך אמר הקב״ה הרי אני מוציאן בחצי היום ומי שיש בידו כח למחות יבא וימחה, שנאמר בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים. במשה – נאמר בעצם היום הזה (דברים ל״ב:מ״ח), אמר הקב״ה אם נכנס למערה בלילה עכשיו ישראל אומרים כך וכך לא היינו יודעין בו ואילו היינו יודעין בו לא היינו מניחין אותו ליכנס.

[ואברהם זקן]. זה שאמר הכתוב אשת חיל מי ימצא (משלי לא י), הדברים על מי נאמרו, לפי שכתיב למעלה ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (בראשית כג ב), התחיל בוכהומספיד, ואמר אימתי יש לי ליטול כיוצא בך, אשת חיל זו שרה, שנאמר הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את (שם יב יא).ורחוק מפנינים מכרה, שבאת ממרחק, שנאמר קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי (ישעיה מו יא). בטח בה לב בעלה, זו שרה, שנאמר [אמרי נא אחותי את] למען ייטב לי בעבורך (בראשית י ביג). ושלל לא יחסר זה אברהם אבינו, שנאמר ואברם כבד מאד (שם יג ב). גמלתהו טוב ולא רע, זו שרה, שנאמר ולאברם היטיב בעבורה (שם יב טז), דרשה צמר ופשתים, בין ישמעאל ליצחק, שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית וגו' ותאמר לאברהם גרש (את) האמה הזאת וגו' (שם כא ט י). היתה כאניות סוחר, שהיתה מטלטלת ממקום למקום וממדינה למדינה, כספינה הזאת ההולכת ממקום למקום בים. ממרחק תביא לחמה, שנאמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך וגו' (שם כ טז). ותקם בעוד לילה, אימתי וישכם אברהם בוקר וגו' (שם כב ג). ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, בעצם היום הזה נמול אברהם וגו' (שם יז כו), ואין חק אלא מילה, שנאמר ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם (תהלים קה י). זממה שדה ותקחהו, שעד שהיא בחיים זממה ליטול את מערת המכפלה, ותקחהו שהרי נקברה בה. מפרי כפיה נטעה כרם, שנאמר ויטע אשל (בראשית כא לג), מהו ויטע, כד"א ויטע כרם (שם ט כ). חגרה בעז מתניה, שאמר לה אברהם, מהרי שלש סאים קמח סלת וגו' (שם יח ו). טעמה כי טוב סחרה, ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה (שם כא ז). לא יכבה בילה נרה, אימתי ויחלק עליהם לילה (שם יד טו). לא תירא לביתה משלג, אימתי כשהראה לו הקב"ה גיהנם, בישרה שאין אחד מבניה יורד לתוכו, שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש (בראשית טו יז), למה לפי שהם מקיימים שני דברים. כי כל ביתה לבוש שנים, אלו שבת ומילה. מרבדים עשתה לה, אימתי כשאמרו לו איה שרה אשתך (שם יח ט), אמר לה מבושרת את שאת יולדת, ומהם יוצאים כהנים גדולים שמשמשין באהל מועד. שש וארגמן לבושה, שנאמר (שש) [תכלת] וארגמן וגו' (שמות כו לא. נודע בשערים בעלה, כשמתה שרה קפצה זקנה על אברהם ונקרא זקן, שנאמר שמעני אדני נשיא אלהים את בתוכנו (בראשית כג ו), הוי נודע בשערים בעלה, מיד כשבתו עם זקני ארץ הזקין, לכך נאמר ואברהם זקן.

אמר ר' יהודה הלוי בר שלום התלמידין מהלכין ואחר כך הרב, אבל הקב"ה לא עשה כן, אלא בשביל אברהם שהיה יושב ומצטער, אמר הקב"ה למלאכים נלך ונבקר את אברהם, כשהם הולכין נגלה עליו האלהים, ואחר כך המלאכים, שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא (בראשית יח א), ואחר כך וישא עיניו וירא (שם שם ב), הוי וענותך תרבני.