בראשית יח:טו מדרש: מדרש לקח טוב, תנחומא בובר, אוצר מדרשים ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

ויהיו חיי שרה. כתוב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו (קהלת ז ב). טוב עשה אברהם שכשנתבשר. הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך (בראשי' כב כ). לא הלך לשמוח עמהם. אלא הלך לספוד לשרה ולבכותה. דכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. באשר הוא סוף כל האדם. ראה כמה גדולות ונוראות עשה הקב"ה עם שרה אמנו. שעם כל הנשים הצדקניות דבר עמהם ע"י מלאך. ועם שרה ע"פ הדבור. שנאמר ויאמר לא כי צחקת (שם יח טו). לא אמר הכתוב כי צחקה. לא כי צחקת. וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרה (שם יב יז). כי עצור עצר ה' על דבר שרה (שם כ יח). ולבסוף ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. עד שלא כבתה שמשה של שרה. זרחה שמשה של רבקה. שנאמר וזרח השמש ובא השמש (קהלת א ה). שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנולד צדיק אחר.

חלילה לך מעשות כדבר הזה (שם יח כה). ילמדנו רבינו, מהו שיעמוד אדם ויתפלל מתוך קלות ראש, כך שנו רבותינו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, אמר דוד עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה (תהלים ב יא). מעשה באדם אחד שעמד לקרות בתורה וסמך עצמו לכותל, והחזירו ר' שמואל בר נחמני אמר שלא ינהוג קלות ראש, וכן אתה מוצא באבות העולם כשהם מתפללים באימה הם מתפללים, שכן משה אמר ואתנפל לפני ה' (דברים ט יח כה), שהיה מבקש רחמים על ישראל, שנאמר ויחל משה (שמות לב יא), חגר מתני בתפלה [ללמד סניגוריא על ישראל], אמר לפניו רבונו של עולם למה ה' יחרה אפך בעמך גו', למה יאמרו מצרים וגו', זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו' (שם שם י ביג). אמר חזקיה בר חייא לא ערב להקב"ה עד שהזכיר משה זכות אבות, אמר לו הקב"ה משה אילולי שלא היה להם זכות אבות הייתי מאבדן, אין אתה יודע ללמד זכות, אמר ר' פנחס הכהן בר חמא בשם ר' סימון ור' אבין בשם ר' אחא מה עשה הקב"ה עטף בטליתו כשליח צבור [שעובר] לפני התבה, ואמר לו למשה כך הוי מתפלל לפני ואמור ה' ה' אל רחום וחנון וגו' (שמות לד ו) שנאמר ויעבר ה' על פניו ויקרא וגו' (שם) מהו ויעבר כעובר לפני התבה, ראה היאך הם מבקשים הצדיקים על העולם זכות ומלמדין סניגוריא על ישראל, ולא על ישראל לבד אלא אף על הרשעים, שנאמר חי אני נאם [אדני] ה' אם אחפוץ במות הרשע (יחזקאל לג יא), למה שמא יעשה תשובה, תדע לך שכן הוא, בשעה שבקש הקב"ה להפוך את חמשת הכרכים הללו נמלך באברהם, שנאמר ויאמר ' זעקת סדום ועמורה (בראשית יח כ), התחיל אברהם ללמד עליהן סניגוריא לפני הקב"ה, סבור שמא יעשו תשובה, מנין ממה שקראו בענין חלילה לך מעשות דבר הזה.

י"ג) ותכחש שרה (בראשית י״ח ט״ו) מכאן פסלו רבותינו את הנשים מן העדות, ואלולי שאמר הקב״ה לאברהם שהוא נותן לו בן משרה לא היתה יולדת שלא האמינה.