בראשית י:ב מדרש: דברים רבה, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ושיר השירים רבה

אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן וכו', כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים בְּכָל לָשׁוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית. וּמַה טַּעְמוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאוֹמֵר מֻתָּר לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה יְוָנִית, כָּךְ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר בַּר קַפָּרָא דִּכְתִיב (בראשית ט, כז): יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו שֶׁל שֵׁם נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹנוֹתָיו שֶׁל יֶפֶת, לְכָךְ הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ בְּלָשׁוֹן יְוָנִית. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאֵה לְשׁוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מַה חֲבִיבָה שֶׁמְרַפֵּא אֶת הַלָּשׁוֹן, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (משלי טו, ד): מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ. וּלְשׁוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה מַתִּיר אֶת הַלָּשׁוֹן, תֵּדַע לְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה מִגַּן עֵדֶן אִילָנוֹת מְשֻׁבָּחִים, וּמָה הוּא שִׁבְחָן, שֶׁהֵן מְרַפְּאִין אֶת הַלָּשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יב): וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה וגו'. מִנַּיִן שֶׁהִיא רְפוּאָה שֶׁל לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יב): וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר לִתְרַפְיוֹן, וְחַד אָמַר כָּל שֶׁהוּא אִלֵּם וְלוֹעֵט הֵימֶנּוּ לְשׁוֹנוֹ מִתְרַפֵּא וּמְצַחְצְחָה מִיָּד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: מִזֶּה וּמִזֶּה, וְאֵין מִזֶּה וּמִזֶּה אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, טו): מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה לָּנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר נִלְמַד מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי משֶׁה עַד שֶׁלֹא זָכָה לַתּוֹרָה כְּתִיב בּוֹ (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לַתּוֹרָה נִתְרַפֵּא לְשׁוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה.

רשב״ל הוה קא סחי במיא דירדן אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א״ל אלהא סנינא לכו דכתיב (שה״ש ח ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף וגו׳ אם חומה אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין משתמשין בב״ק רשב״ל מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה השתא ומה ר׳ אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב״ל בהדיא דכל מאן דהוה משתעי בהדיה רשב״ל בשוק יהבין ליה עסקא בלא סהדי בהדי רבה בר בר חנה משתעי אמר רב פפא שדא גברא בינייהו אי ריש לקיש וזעירי אי רבה בר בר חנה ורבי אלעזר. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א״ל לאו היינו טעמא דאי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא שריא שכינה במקדש שני דכתיב (בראשית ט כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו. (דף י) אע״ג דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם. ופרסאי מנא לן דמיפת אתו. דכתיב (שם י ב) בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. ותני רב יוסף תירס זו פרס:

ח כִּי אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: לָאו הַיְנוּ טַעְמָא, דְּאִי נַמִּי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, (ולא הוה מידי) דִּכְתִיב: (בראשית ט׳:כ״ז) "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם", (ויהי כנען עבד למו") אַף עַל גַּב דְּ"יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאָהֳלֵי שֵׁם. וּפַרְסָאֵי, מְנָא לָן דְּמִיֶּפֶת אַתּוּ? דִּכְתִיב: (שם י) "בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר, וּמָגוֹג, וּמָדַי, וְיָוָן, וְתֻבָל, וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס". 'גֹּמֶר' זוֹ (גמרמיא) [גֶּרְמַמְיָא]. 'מָגוֹג' זוֹ (גומתא) [קַנְדִּיָא]. 'וּמָדַי' (כמשמעו) [זוֹ מַקֶדוֹנְיָא]. 'יָוָן' (זו מקדוניא) [כְּמַשְׁמָעוֹ]. 'תֻּבָל' זוֹ בֵּית אִינְקִי. 'מֶשֶׁךְ' זוֹ מוּסְיָא. וְ'תִירָס', פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי סִימָאִי וְרַבָּנָן, [וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן], חַד אָמַר: זוּ (תורקי) [בֵּית תַּרְיַיקִי], וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. (שם) "וּבְנֵי כוּשׁ; סְבָא, וַחֲוִילָה, וְסַבְתָּה, וְרַעְמָה, וְסַבְתְּכָא". תָּנִי רַב יוֹסֵף: ['תִּירָס' זוֹ פָּרַס. "סַבְתָּה, וְרַעְמָה, וְסַבְתְּכָא". תָּנִי רַב יוֹסֵף]: סַקִּיסְתָּן גָּוַיְתָא, וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מֵאָה פַּרְסֵי, וְהֶקֵּפָן אַלְפָּא פַּרְסֵי. (שם) "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר". 'בָּבֶל' כְּמַשְׁמָעָהּ. 'אֶרֶךְ' זוֹ (ארכש) [אֲרִיכוּת]. וְ'אַכַּד' זוֹ בַּשְׁכַּר. 'וְכַלְנֵה' זוֹ (ניכר) [נוֹפָר נִינְפֵי]. (שם) "מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר" (ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח). תָּנִי רַב יוֹסֵף: 'אַשּׁוּר' זוֹ סִילַק, "וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה" כְּמַשְׁמָעָהּ. "רְחוֹבוֹת עִיר" זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן. "וְאֶת כָּלַח" זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. "וְאֶת רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה", 'רֶסֶן' זוֹ (איקניספן) [אַקְטִיסְפוֹן]. "הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה" אֵינִי יוֹדֵעַ אִם 'נִינְוֵה' "הָעִיר הַגְּדוֹלָה", אוֹ 'רֶסֶן' הִיא "הָעִיר הַגְּדוֹלָה"? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (יונה ג׳:ג׳) "וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה" וְגוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר "נִינְוֵה", הָעִיר הַגְּדוֹלָה. (במדבר י״ג:כ״ב) "וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי (וְגוֹ') [יְלִדֵי הָעֲנָק", תָּנָא]: 'אֲחִימָן', מְיֻמָּן שֶׁבְּאֶחָיו. 'שֵׁשַׁי', שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִיתוּת. 'תַּלְמַי' שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר: 'אֲחִימָן' בָּנָה עֲנָת. 'שֵׁשַׁי' בָּנָה אֲלוֹשׁ. 'תַּלְמַי' בָּנָה תַּלְבּוּשׁ. 'יְלִדֵי הָעֲנָק', שֶׁמַּעֲנִיקִין אֶת הַחַמָּה בְּקוֹמָתָן.