בראשית י:ז מדרש: תנחומא בובר, רות רבה (לרנר), עין יעקב ורות רבה

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם וגו' (שמות ו ב ג). זש"ה שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך וגו' (תהלים נ ז). אמר ר' יוסי ב"ר סימון עד שלא עמדתם על הר סיני וקיבלתם את תורתי, ישראל הייתם נקראים, כשם שאומות העולם נקראים סבתכא ורעמה, אבל כשעמדתם על הר סיני, וקבלתם את תורתי נקראתם עמי, שנאמר שמעה עמי ואדברה.

[א] ויהי בימי שפוט השופטים (רות א: א). ר' יוחנן פתח (ואמר): שמעה עמי ואדברה [ישראל ואעידה בך, אלקים אלקיך אנכי] (תהלים נ: ז). א"ר יוחנן, אין מעידין אלא בשומע. ר' יודן בר' סימון אמר, לשעבר היו קרויין (כ"ש) ישראל כשאר כל האומות, סבתא (ולענ"א) ורעמא וסבתכא (דהי"א א: ט ועי' בר' י: ז), מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי, שמעה עמי ואדברה. מאין זכיתם שתקראו עמי? מואדברה, ממה שדברתם לפני בסיני ואמרתם, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד: ז).

ח כִּי אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: לָאו הַיְנוּ טַעְמָא, דְּאִי נַמִּי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא, לָא שַׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, (ולא הוה מידי) דִּכְתִיב: (בראשית ט׳:כ״ז) "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם", (ויהי כנען עבד למו") אַף עַל גַּב דְּ"יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת", אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאָהֳלֵי שֵׁם. וּפַרְסָאֵי, מְנָא לָן דְּמִיֶּפֶת אַתּוּ? דִּכְתִיב: (שם י) "בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר, וּמָגוֹג, וּמָדַי, וְיָוָן, וְתֻבָל, וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס". 'גֹּמֶר' זוֹ (גמרמיא) [גֶּרְמַמְיָא]. 'מָגוֹג' זוֹ (גומתא) [קַנְדִּיָא]. 'וּמָדַי' (כמשמעו) [זוֹ מַקֶדוֹנְיָא]. 'יָוָן' (זו מקדוניא) [כְּמַשְׁמָעוֹ]. 'תֻּבָל' זוֹ בֵּית אִינְקִי. 'מֶשֶׁךְ' זוֹ מוּסְיָא. וְ'תִירָס', פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי סִימָאִי וְרַבָּנָן, [וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן], חַד אָמַר: זוּ (תורקי) [בֵּית תַּרְיַיקִי], וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. (שם) "וּבְנֵי כוּשׁ; סְבָא, וַחֲוִילָה, וְסַבְתָּה, וְרַעְמָה, וְסַבְתְּכָא". תָּנִי רַב יוֹסֵף: ['תִּירָס' זוֹ פָּרַס. "סַבְתָּה, וְרַעְמָה, וְסַבְתְּכָא". תָּנִי רַב יוֹסֵף]: סַקִּיסְתָּן גָּוַיְתָא, וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מֵאָה פַּרְסֵי, וְהֶקֵּפָן אַלְפָּא פַּרְסֵי. (שם) "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר". 'בָּבֶל' כְּמַשְׁמָעָהּ. 'אֶרֶךְ' זוֹ (ארכש) [אֲרִיכוּת]. וְ'אַכַּד' זוֹ בַּשְׁכַּר. 'וְכַלְנֵה' זוֹ (ניכר) [נוֹפָר נִינְפֵי]. (שם) "מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר" (ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח). תָּנִי רַב יוֹסֵף: 'אַשּׁוּר' זוֹ סִילַק, "וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה" כְּמַשְׁמָעָהּ. "רְחוֹבוֹת עִיר" זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן. "וְאֶת כָּלַח" זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. "וְאֶת רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה", 'רֶסֶן' זוֹ (איקניספן) [אַקְטִיסְפוֹן]. "הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה" אֵינִי יוֹדֵעַ אִם 'נִינְוֵה' "הָעִיר הַגְּדוֹלָה", אוֹ 'רֶסֶן' הִיא "הָעִיר הַגְּדוֹלָה"? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (יונה ג׳:ג׳) "וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה" וְגוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר "נִינְוֵה", הָעִיר הַגְּדוֹלָה. (במדבר י״ג:כ״ב) "וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי (וְגוֹ') [יְלִדֵי הָעֲנָק", תָּנָא]: 'אֲחִימָן', מְיֻמָּן שֶׁבְּאֶחָיו. 'שֵׁשַׁי', שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִיתוּת. 'תַּלְמַי' שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר: 'אֲחִימָן' בָּנָה עֲנָת. 'שֵׁשַׁי' בָּנָה אֲלוֹשׁ. 'תַּלְמַי' בָּנָה תַּלְבּוּשׁ. 'יְלִדֵי הָעֲנָק', שֶׁמַּעֲנִיקִין אֶת הַחַמָּה בְּקוֹמָתָן.