בראשית י:יב מדרש: מדרש תנאים, מדרש אגדה, תנחומא בובר ובראשית רבה

כיוצא בו אתה אומר (בר' י יב) ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה ואין אנו יודעין אם רסן היא הגדולה ואם נינוה היא הגדולה ת״ל (יונה ג ג) ונינוה עיר גדולה לאלהים כיוצא בו אתה אומר (בר' י כא) ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול ואין אנו יודעין אם שם הוא הגדול ואם יפת הוא הגדול ת״ל (בר' יא י) אלה תולדות שם שם בן מאת שנה:

היא העיר הגדולה. זה נינוה, כמו שנאמר ונינוה [היתה] עיר (הגדולה) [גדולה] לאלהים (יונה ג ג), ולמה נאמר עיר גדולה לאלהים, שהיו רעים בגופם בעריות, שנאמר ואיך אעשה הרעה הגדולה וגו' (בראשית לט ט), ורעים בעריות, שנאמר אתם חטאתם (לה') [חטאה גדולה] (שמות לג ל):

ד"א אני אל שדי, אמר ר' אבהו כיון שברא הקב"ה את עולמו, ברא את השמים ואת הארץ, ואמר להם שיהיו נמתחים והולכים, שנאמר וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ כב) אילולי שאמר להם די, היו נמתחים והולכים עד שיחיו המתים, אמר לו הקב"ה לאברהם, אני הוא שאמרתי לעולמי די, כך אומר לערלה די.