בראשית כב:יא מדרש: תנחומא בובר, מדרש אגדה, שמות רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (שם מא ב). אמר הקב"ה אברהם האיר עולמי בצדקו, למה שהיו כל דורו רשעים, ומכולם לא מצאתי אלא אחד, שנאמר אחד היה אברהם (יחזקאל לג כד), וכי שנים היו, אלא אחד בצדקו, וכן הקב"ה א"ל אברהם אברהם, למה שתי פעמים, אלא הוא אברהם צדיק מתחילתו עד סופו, וכן יעקב יעקב, וכן משה משה, וכן שמואל שמואל, צדיקים מתחילתן ועד סופן, ממה שקרינו בענין אלה תולדות נח נח.

ד"א ויקרא אל משה. משל למה הדבר דומה למלך שבנה לו שר צבאו מגדל, ועל כל פנה ופנה היה כותב שמו של מלך, כיון שנכנס המלך ראה שמו נכתב על כל פנה ופנה, ועל כל עמוד ועמוד, אמר המלך איה מי שסדר כל הענין הזה. קראו לו ויבא, כך כשעשה משה את המשכן, כתב על כל מעשה ומעשה כאשר צוה ה' את משה, שמונה עשר פעמים, כנגד [שמונה עשר] חוליות שבשדרה, כיון שראה הקב"ה שהוא עומד בחוץ, אמר קראו לו ויכנס, לכך נאמר ויקרא, כדרך שנאמר לאברהם ויקרא אליו מלאך ה' (בראשית כב יא), ונדמה לאור, ונאמר באור ויקרא אלהים לאור וגו' (שם א' ה'), ונאמר במשה ויקרא אל משה וגו', ואין אור אלא תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו' כ"ג). ומשה שבה את התורה, שנאמר עלית למרום שבית שבי (תהלים ס"ח י"ט) לכך נאמר ויקרא אל משה:

ויאמר משה אסורה נא ואראה - רבי יוחנן אמר: חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסורה נא ואראה. רבי שמעון בן לקיש אמר: הפך פניו והביט, שנאמר: וירא ה' כי סר לראות, כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא, אמר: נאה זה לרעות את ישראל. אמר רבי יצחק: מהו כי סר לראות? אמר הקדוש ברוך הוא: כי סר וזעף הוא זה, לראות בצערן של ישראל במצרים, לפיכך ראוי הוא להיות רועה עליהן, מיד: ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. ויאמר משה משה אתה מוצא (בראשית כב, יא): באברהם אברהם יש בו פסק. (שם מו, ב): יעקב יעקב יש בו פסק. (ש"א ג, י): שמואל שמואל יש בו פסק. אבל משה משה אין בו פסק, למה כן? משל לאדם, שנתן עליו משאוי גדול וקורא: פלוני פלוני, קרובי, פרוק מעלי משוי זה! דבר אחר: עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם, אבל במשה לא הפסיק כל ימיו. תני, רבי שמעון בן יוחאי: מהו משה משה? לשון חיבה, לשון זירוז. דבר אחר: משה משה, הוא שלמד תורה בעולם הזה, והוא עתיד ללמד בעולם הבא. שעתידין ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו: למדנו תורה. והוא אומר להם: לכו אצל יצחק, שלמד יותר ממני. ויצחק אומר: לכו אצל יעקב, ששימש יותר ממני. ויעקב אומר להם: לכו אצל משה, שלמדה מפי הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים פד, ח): ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון, ואין אלהים אלא משה, שנאמר (שמות ז, א): ראה נתתיך אלהים לפרעה. רבי אבא בר כהנא אמר: כל מי שנכפל שמו, הוא בשני עולמות. ויאמר הנני הנני לכהונה ולמלכות. אמר לו הקדוש ברוך הוא: במקום עמודו של עולם אתה עומד. אברהם אמר (בראשית כב, א): הנני, ואתה אומר: הנני. בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תקרב הלום! כלומר, לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתוקנת הכהונה לאהרן אחיך. הלום, זו מלכות, כמו דתימא (ש"ב ז, יח): כי הביאותני עד הלום. ואומר (ש"א י, כב): הֲבָא עוד הלום איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: כבר מתוקן המלכות לדוד, אף על פי כן זכה משה לשתיהן: כהונה ששימש בשבעת ימי המלואים. מלכות דכתיב (דברים לג, ח): ויהי בישורון מלך. של נעליך כל מקום שהשכינה נגלית, אסור בנעילת הסנדל. וכן ביהושע (יהושע ה, טו): של נעלך. וכן הכהנים לא שמשו במקדש, אלא יחפים: