לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
רב הונא הוה ליה חמרא בההוא ביתא דהות רעיעא בעא לפנוייה ליה עייליה לרב אדא בר אהבה להתם משכיה בשמעתא התם עד דפנייה בתר דנפקו נפל ביתא ארגיש רב אדא בר אהבה ואיקפד. סבר לה כי הא דרבי ינאי דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמיד אדם עצמו במקום הסכנה ויאמר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם תמצא לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו. אמר רב חנן מאי קרא דכתיב (בראשית לב יא) קטונתי מכל החסדים וגו׳. מאי הוה עובדיה דרב אדא בר אהבה כי הא דאיתמר שאלו תלמידיו את רב אדא בר אהבה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני בחכמה ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד׳ אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחברי בחכינתו ואמרי לה בחניכתו:
מדרש תנחומא
וּמִנַּיִן שֶׁהָרְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָן עוֹשִׂין? שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֶפְרוֹן שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְגוֹ' (בראשית כג, כג), וְלַסּוֹף אָמַר אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא? מַה דְּלָא הַוְיָא שַׁוְיָא,
בראשית רבה
וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם פגעוני לי - סרסרוני לי, ואם לאו, צלו לי עילויה. ועפרון יושב בתוך בני חת רבי יצחק אמר: ישב כתיב, אותו היום מינו אותו ארכוסטרטיגוס, דלא יהא בר נש רב זבין, מן בר נש זעיר. ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת אמר ר' פנחס: מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם. לא אדוני שמעני השדה נתתי לך והמערה וגו', אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף אמר רבי חנינא: כל שקלים האמורים בתורה סלעים, ובנביאים ליטרין, בכתובים קנטרין. ר' יודן אמר: חוץ משקלי עפרון, שהיו קנטרין. הה"ד (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו. נבהל להון איש רע עין, זה עפרון, שהכניס עין רע בממונו של צדיק. ולא ידע כי חסר יבואנו, שחסרתו התורה וא"ו, הדא הוא דכתיב: וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן, עפרן כתיב חסר וא"ו. ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר רבי אבא בר ביזנא אמר: פרגמטיא נפק: